סיפורים
ריגול ונקמה בצידו - סיפור בהמשכים
פרק ד
וחזרה לימינו אנו:
בגורד שחקים בעיר תל אביב ישב ראש המוסד על כורסת עור משרדית ושיחק בעט שעל מכתבתו
בעצבנות יתרה דבר האופייני לו בשעת לחץ,כמה דקות שיחק עם העט ולאחר מכן שמט אותו על המכתבה בתיסכול.
הוא לקח בידו את מחזיק המפתחות שלו דמוי כדורגל קטן וספוגי והחל למעוך אותו מכל עבריו,כעבור דקות מעטות
נעשה מחזיק המפתחות למין משו מצוקמק ולא מזוהה.באופן קבוע בעיתות לחץ היה ראש המוסד משתעשע במחזיק המפתחות
דמוי הכדור,מוציא עליו את כל תסכולו ובו בעת מנסה לפתור סוגיות סבוכות.זה היה הרגל ישן המיוחד רק לו.
את מחזיק המפתחות קיבל פעם מאחד מילדיו ומאז הוא משמש לו לעזר רב בעיתות מצוקה ולחץ,את כל העצבים
האצורים בתוכו היה מוציא על הכדור המסכן.
באותו יום שרבי למדי,המזגן פעל במלוא עוצמתו ואת ראש המוסד הטרידה הסוגייה מי הוא שולח הפקס האנונימי.
הוא הפך בעיניין מכל עבריו וככל שהעמיק בו יותר הרגיש שהפתרון מתרחק ממנו יותר ויותר.
הוא הרגיש שאין זה עיניין של מה בכך אלא משהו עמוק יותר,אך כל הספקולציות שהעלה לא הסתדרו במחשבתו.
היה חסר לו חלק בפאזל או יותר נכון כמה חלקים בסיסיים.
דבר מלחיץ נוסף הוא שהוא היה אמור לטוס לפריז באותו שבוע לצורך משימה סודית ביותר.
המחשבה על נסיעה לפריז כאשר אין פתרון ממשי עדיין לתעלומה של הפקס הטרידה אותו,
הוא החליט שהוא חייב למצוא פתרון למצב עוד בטרם יטוס לפריז כי אם לא הוא לא יוכל להיות שקט בעת ביצוע המשימה.
הוא הציב לעצמו למטרה לחקור את פרשת הפקס עד תום עד סוף השבוע.
הוא עישן סיגריות בשרשרת מנסה להפעיל את מוחו האנליטי ביתר שאת.
אפס כל אפשרות ריאלית לא נראתה באופק הקרוב או הרחוק.
הוא הסתכל באקראי על המחשב נייד שהיה מונח על המכתבה,כרגיל אותו שומר המסך של דג זהב שוחה במימי הים העמוקים.
ואז החליט להכנס לרשת האנטרנט הסגורה של המוסד,הייתה שם תוכנה מיוחדת לזיהוי כתובות איי פיי.
תוכנה יחודית ביותר פרי פיתוחו של המוסד.
הוא החליט לנסות לבדוק בתוכנה מאיין נשלח הפקס האנונימי.הוא העדיף כרגע לשמור על חיסיון העיניין ולכן החליט לפעול לבדו,
הבנאדם היחיד אותו שיתף בעיניין היה סגנו מ.
הוא ישב מול המחשב שעות על גבי שעות קורא חומר משרדי יבש,את כתובת האיי פיי כבר התייאש מזמן מלמצוא.
כשכבר עמד לעזוב את המחשב בתסכול גילה כתובת על צג המחשב:
"חומר מסווג ביותר השייך למדינת ישראל
כל הקורא בו פרט לנשיא צפוי למעצר".
הוא לא תיאר לעצמו שזה רק אפס קצהו של הקירחון ושההרפתקה בעצם עדיין לא התחילה.
ולפתע צילצל הטלפון שעל המכתבה בצלצול חד...
35 שנה אחורנית במסעדה ליד תחנת הרכבת
מינכן גרמניה:
במסעדה ישב ושמונת חברי ארגון הטרור"ספטמבר השחור" ותכננו את קויי הפעולה לתוכנית שהייתה כמעט מוגמרת.
היו עוד כמה דברים שהיה עלהם לבדוק ברגע האחרון אבל התוכנית הייתה כמעט מושלמת.
המבצע המתוכנן נקרא "בירעם ואיקרית".
(למבצע זה קדמו פעולות טרור קודמות על יעדים ישראליים בארץ ובחו"ל שבניהם חטיפת מטוס סבנה שהיה בדרכו מבריסל לתל אביב
בשמיני במאי 1972.
למחרת חולצו בני הערובה שבמטוס ע"י כוחות קומנדו ישראליים).
המסעדה הייתה מחניקה מעשן סיגריות ומוחמד מסלחה מפקד הפעולה המשיך בדבריו:
"פעולת טרור בסדר גודל כזה לא ראתה ישראל מאז קיומה"גיחך, השמונה הצטרפו לצחוקו הרועם.
באותו רגע ניגש אלהם המלצר עם ההזמנה והם השתתקו באחת.
האם הוא שמע את הדברים שנאמרו?חשב לעצמו אחמד חמיד אחד מהשמונה ברעד קל.
הוא התבונן בו במבט חד,אפס לא נראה בהחלט שהוא שמע משהו מן הנאמר וגם אם שמע משו
הוא העמיד פנים חתומות.בשביל פני פוקר שכאלה צריך להיות שחקן מעולה חשב לעצמו אחמד חמיד.
הוא שלח מבט לעבר עדנאן אל גישי שישב בסמוך לו,נראה שהוא לא הבחין בכלום.
אחמד חמיד החליט להתעלם גם הוא.
הם דיברו עוד כמה דקות ארוכות והבהירו כמה דרכי פעולה,לאחר מכן קבעו להפגש שוב במסעדה כעבור כמה ימים
כדי להעביר את המבצע לפסים מעשיים,התחמושת אמורה להגיע לכאן בימים הקרובים והם יצטרכו להצטייד בה
וכן לארגן כמה דברים אחרונים.
באותו זמן המשיכו המשחקים באולמפיאדה להתקיים בקול רעש גדול,כנס הפתיחה נערך חודש לפני ב26הבאוגוסט
באירוע חגיגי עם המוני צופים ביציעים,אכן כנס פתיחה מרשים במיוחד,ומסוקר תקשורתית ע"י עיתונאים,כתבי טלויזיה
ושדרני רדיו מכל העולם.כעת חודש אחרי היו המשחקים האולימפיים בשיאם.
איש לא שיער לעצמו את מה שעתיד להתחולל בימים הקרובים.או ליתר דיוק היו בודדים שכן שיערו אבל לא זכו להתיחסות
מינמלית,התאוריות שלהם התקבלו בביטול מוחלט.
@@@@@@@
במסגד חאסן בק בחדר צדדי ישב הגבוה מתוח כקפיץ. אינסטנקטיבית הצית סיגריה, הוא היה עצבני ועמד להתלקח
בכל רגע.זה עתה קיבל את הידיעה שיוסי הפקיד האפור והמשעמם מהמוסד שהם חטפו הרג את סלבר החוקר.
דקות מעטות אחרי האירוע נכנס עדאל חבר האירגון לחדר וגילה את גופתו מושלכת בצד החדר,הוא הסתכל
מסביב וראה את יוסי ממהר לקפוץ מהחלון,יוסי היה כבר בחצי הדרך החוצה כשהרגיש אקדח נדחף בעורפו,
"אם אתה קופץ אני יורה" הוזהר ע"י עדאל במבטא ערבי כבד.
ליוסי לא הייתה ברירה הוא חזר לאחוריו.עדאל מיהר לכפות אותו שנית בחבלים עבים הרבה יותר,
עכשיו הוא בכלל לא יכל לזוז,החבלים לחצו על גופו עד זוב דם.
עדאל בינתיים מיהר לקבור את גופתו של סלבר בתלולית עפר בחצר.
כעת עמד עדאל מול הגבוה וסיפר לו את הבשורה המרה.
הגבוה חש שלחץ דמו מטפס לגבהים,במשך השנים הרבות שעמד בראש הארגון לא חש טעם רע שכזה בפיו.
סלבר היה נכס גדול לארגון ואובדנו עירער אותו בהחלט.
"אני רוצה שתעביר מחר את יוסי למרתף פה במסגד,שיהיה קרוב אלי מה שבטוח בטוח,אני רוצה להשים עליו עיין"
דרש הגבוה מעדאל בקול מצווה.עדאל לא אמר מילה נוספת,מילה של ראש הארגון זו מילה.
עדאל הסתלק כדי לבדוק מה קורה עם יוסי,מה שחסר לו זה שהוא יברח שוב.
הגבוהה המשיך לבהות בתקרה עוד שעה ארוכה,עצבני כמו סיר לחץ לפני התפוצצות.
רק לאחר שהבטיח לעצמו שישיג את המידע הדרוש מהשבוי ואחר כך יהרגו נרגע מעט.
@@@@@@@
ובחדר הטחוב ניגש עדאל ליוסי הכפות ואמר לו:" מחר כבר לא תהיה פה",
הוא לא חיכה לתגובה והמשיך:"מחר תילקח למרתף העינויים במסגד חאסן בק ושם תהיה
בהשגחה מעולה,אז כדאי לך לדבר כמה שיותר,ראה הוזהרת".
עדאל שלט בשפה העברית כאילו הייתה שפת האם שלו אבל כמה שהתאמץ להסוות את המבטא
הערבי הכבד שלו לא עלה הדבר בידו.כל חבריו נהגו לצחוק עליו כשכינו אותו ישראלי עם מבטא ערבי
כיוון שהיה מדבר בעברית אקדמאית גבוהה אך במבטא ערבי מתגלל.דבר מצחיק למדי.
עדאל ניסה להציק ליוסי עוד קצת כשתיאר את העינויים שנוקט בהם הגבוה" במרתף העינויים" כפי שכינו אותו.
כשראה שהוא לא זוכה בהתענינות מינמלית מהשבוי השתעמם מהתיאורים ופנה לחדרו הצמוד לחדר של יוסי,
הוא הדליק את הרדיו הגדול שהיה על השולחן בפול וליום על תחנת רדיו ערבית ועד מהרה נשמעה מוסיקה
ערבית רועשת שגרמה ליוסי כאב אוזניים.
כשעדאל הלך לחדרו הרשה יוסי לעצמו לרעוד בכל חלקי הגוף.ליד עדאל העמיד פנים חתומות אבל עכשיו כל הלחץ
שבו השתחרר,עדאל ממילא לא רואה אותו.
מהו מרתף העינויים במסגד חאסן בק?חשב לעצמו,ומה צפוי לי שם.
צמד המילים" מרתף העינויים " העלה בו את האסוציאציה של האינקוזיציה בספרד.
הוא דמיין לעצמו מראות מבעיתים.הוא היה בסך הכל פקיד זוטר במוסד ואף פעם לא היה שותף ממשי במבצע
כל שהוא של המוסד,הוא היה ירוק בתחום ולא היה לו ניסיון מינמלי איך נוהגים במצבים שכאלה.
בעת החטיפה הוא איבד את ההכרה ובאותו זמן החוטפים דאגו לרוקן אותו מכל חפציו ובינהם מהסלולרי שלו,
כך שלא הייתה לו כל אפשרות להודיע לעולם החיצוני היכן הוא נמצא.
יוסי לא היה אדם דתי אבל הייתה לו אמונה,הוא התפלל לאלוקים במילים שלו שיחלץ אותו מגוב האריות ויסייע לו
ליצור קשר עם מישהו מבחוץ...