סיפורים
ריגול ונקמה בצידו - סיפור בהמשכים
פרק ב
בס"ד תקציר הפרק הקודם:
ראש המוסד מקבל פקס איומים אנונימי.
תומר מנהל החשבונות רוצה להתפטר כדי ללמוד בישיבה.
במקביל הגבוה ועוזרו השמנמן רוקמים מזימות
ומתחילים במעקב.
הם מתכננים לפרוץ לבית ראש המוסד בלילה.
ובד בבד יוסי פקיד זוטר במוסד נחטף ע"י אלמונים ומאבד
את הכרתו.
ריגול ונקמה בצידו-פרק שני.
הוא היה איש גבה קומה,נאה ורזה,בלורית שערו הכסוף מסורקת לאחור בקפידה,משקפיים מוזהבות מונחות על אפו הסולד.
הוא היה לבוש חליפה איטלקית מהודרת מהצעקה האחרונה בשוק,לחליפה הייתה מצורפת עניבה ורדרדה
בצבעי ורוד פסטל.הוא היה איש בשנות החמישים לחייו,עיניו התכולות העידו על מתינותו אך מאידך
הקרין חוזק ועוצמה,הריהוא ראש המוסד הישראלי.
משרדו היה מרוהט בטוב טעם:ספות קטיפתיות בצבע ורוד אפרסק,שולחן עץ מהגוני ושידה משרדית,מחשב נייד מהחדישים ביותר,
טלפון לחיצים כחול.
על הקיר היו פזורות הרבה מדליות ותעודות הוקרה ממשרד הביטחון.
משרד יפה למדי אך לא מנקר עיניים.
הוא הוציא חבילת סיגריות פרלמנט מכיסו,הצית סיגריה באיטיות,עיגולי עשן הסתלסלו בחלל החדר והוא שקע במחשבות.
הוא זוכר שאביו סיפר לו שגדל במשפחת רבנים מיוחסת,באותם ימים אביו נסחף ברוח התרבות וההשכלה וסר מן הדרך
ונישא לאישה שאינה שומרת תורה ומצוות ממוצא הונגרי,אח"כ נולד הוא בנם בכורם ולא חונך לתורה ומצוות.
ברבות הימים סיפר לו אביו כמה מצטער הוא על מעשיו בלא יכולת להחזיר את הגלגל אחור,
שהרי ידוע שההרגל הופך לטבע,וכשאדם מתרגל לדרך חיים קשה לו לשנות אותה.
כעת שכח ראש המוסד לרגע מהעינין ושוחח במשרדו עם סגנו מאיר על ההתפתחויות האחרונות
והן היו מדאיגות בהחלט.
@@@@@@@
שעת חצות,רוב האנשים כבר ישנים את שנתם רק מכמה מועדוני לילה מקומיים בוקעת מוסיקה רועשת למדי,
כמה שיכורים נראו זרוקים בירכתי הרחוב ולידם בקבוקי בירה ריקים.
בשעה זו נראתה דמות, יותר נכון צללית חשוכה מתקדמת לעבר הגן הציבורי הקרוב."אני מקווה שאגיע
בזמן"חשב לעצמו והתקדם בפסיעות של שתיים שתיים.
הם נפגשו בגן החשוך,הגן היה חשוך מדי לטעמו של סטפן.
פנסי רחוב לא האירו מעולם את גן השעשועים המוזנח ששכן בלב יפו.
סטפן הגיע תחילה ולאחר מספר רגעים הופיע הגבוה,הוא היה לבוש בחולצת טי שרט צהובה גדולה שנתלתה עליו כמו סמרטוט.
סטפן חשב לעצמו למה הגבוה לובש חולצה כ"כ גדולה ממידותיו אך לעולם לא העיז להגיד דבר על טעמו
הרע של הגבוה בבגדים.את התפאורה השלימו מכנסי ספורט קצרים עם פסים בצבע כחול.
סטפן התאפק שלא לפרוץ בצחוק נוכח המראה המשעשע.
היו כמה דקות של שתיקה מכבידה,לאחר מכן הגבוה פתח בדבריו:
"עשית עבודה פרפקט,חטפת את היהודי ללא תקלה והעברת אותו בהצלחה לארגון ביפו ולכן תקבל שכר יפה".
בו במקום ספר 100$$ ירוקים ותחבם לידם של בן שיחו.
"זה שכרך"אמר הגבוה.
סטפן הביט בדולרים ובגבוה חליפות ואח"כ אמר:"סיכמנו על יותר ואתה מביא לי סכום כה פעוט".
הגבוה ענה:"קודם תברר מה קורה ביפו אח"כ תקבל את היתר"
הם עזבו את הגן שנפש חיה לא נראתה בו ופנו איש איש לדרכו.
@@@@@@@
ובארגון ביפו:
היה זה חדר קטן וטחוב,קירות חשופים,על הרצפה המבוקעת היה מונח מזרון ישן ומרופט.
על המזרון שכב יוסי חסר הכרה, עיניו החלו להפקח אט אט והוא מילמל מילים חסרות פשר.
איפה אני?שאל לאחר מכן.
האחראי על השבוי,איש דק גיזרה מיהר לעברו עם כוס מיים דלוחים.
השבוי החל להתאושש אט אט,כוחותיו שבו אליו,והאודם החל חוזר ללחיו.
עוד לא קלט מה בדיוק קורה וכבר עמד סלבר החוקר לידו והחל לחוקרו:
"ספר כל מה שידוע לך על ראש המסד הישראלי,אל תחסיר אף פרט".
השבוי חש איך כוחותיו כלים, ראשו הסתחרר והוא התעלף.