סיפורים
מנה חמה - סיפור בהמשכים
פרק כד

יוסי הילך במשעול הדרך סמוך לחיק הטבע בין חורשות עצים מלבלבות לצד פרחים כמושים בצדדי המעבר שיצר לעצמו.
-בהיותו יותר צעיר בנפשו וברוחו היה נוהג לשבת במקום פסטורלי זה רבות, זה היה מין מקום בו ישב עם עצמו ושוחח עם עצמו, כל טרדותיו נמוגו מעיניו כשהגיע ל 'בקתה' המיושנת שלו.
-זה היה סמוך לפתח תקווה במקום שיד אדם לא הגיעה אליו, השלווה, הדממה, השקט ששרר שם הביא ליוסי אפיק מחשבות, שם היה מחליט היכן ללמוד, עם מי ללמוד חברותא, מחשבתו הייתה מתבהרת וזה הקל עליו לחשוב.
-הוא סגר את דלת ה 'בקתה' רעש חריקתה הצורמני לא הפריע לו, איש לא חלם שבן אדם יהיה במקום נידח ולא מיושב כזה.
-הנרגילה שכנה קבע בארונית המהוקצעת, הוא הוציאה משם הכין את הגחל הדליק את האש ופיזר את הטעם על הבורי העתיק, והכל היה מוכן.
-ראשו היה צלול במחשבותיו ברגעים הללו והתכנס בתוך עצמו כל לבטיו הוצגו בתוך מוחו ושקל את הדברים ללא מפריע וללא טרדות תוך שהוא שואף מהנרגילה נשיפות ממושכות ומשהה את העשן בתוך פיו.
-הפעם הוא הרגיש משהו שונה, זה לא היה ככל הפעמים שרוגע היה משתלט עליו ואז היה נותן למחשבותיו דרור, הוא ידע שיש שוני ודופי הפעם מפעמים שעברו.
-איי סטיייייייל יווו, לייק.. שיר הבקסטריט בויז הרעיש בצלילו את כל האזור יוסי התנער מחלומותיו ושלף את הסלולארי מכיסו,
-מספר חסוי מחייג אליך-
-'לא משנה, אולי זה אלירן ושכח להוריד את החסוי' ולחץ על "סנד"
-הלו!! ענה בקול..
-שלום לך יוסי, מה נשמע?? קול לא מוכר דיבר אליו היה משהו מסתורי בקול ששמע, משהו הרתיע אותו בקולו הגס והמחוספס של האיש ועדיף שיעזוב את הכל ויברח לביתו כמה שיותר מהר.
-בסדר גמור, מה רצונך?? ומי אתה?? גמגם אל תוך הפומית.
-אממ.. אם אפשר תשאיר לי כמה שחטות מהנרגילה, היום הלכת על תות, אהה??
-יוסי הבין שהבן אדם נמצא קרוב אליו, ורואה אותו בבירור שאם לא כן, מנין לו לדעת על הנרגילה ועל הטעם.
-בכיף, רק תבוא כבר.. אני מחכה לך. ידיו של יוסי לפתו את האלה המאולתרת שהכין, במקרה ומישהו יבוא, חטיפתו של אלעד לא משה והתפוגגה מזיכרונו.
-אוו, בחור קטן.. למה לך להחזיק באלה, הנח אותה, בין כה וכה לא תוכל להתנגד..
-שפתיו של יוסי רעדו בתפילה ומלמל פרקי תהילים, הוא שלף מכיסו את מכשירו של אלעד שבטעות הביא עמו, וחייג למשטרה.. הוא דבר בקול אך לא ידע להגיד להם להיכן להגיע, ועמד במבוי סתום.
-פחדו מאותה ברנש היה מוצדק.. 'הם לא מהמדברים' הרהר בפחד.
-הוא האפיל את הווילונות והסיטם לצד התגנב מתחת לספה עם האלה וחכה שהדלת תפתח.. שפתיו חרבו מהלחץ בו היה נתון.
-הוא חייג גם למספר השירות העולמי 112 שבכל מקום ברחבי תבל גם באין קליטה וגם שהמקשים נעולים מחייג..
-שלום, מוקד המצוקה, היכן אתה!, קול מעומעם שאל אותו.
-אני לא יודע היכן אני נמצא. אוכל להפעיל את נווט הג'י פי אס וע"י זה תאתרו אותי.. יש מישהו שמאיים לחטוף אותי, אנא הגיעו מהר.
-האיש בזריזות הפעיל את גלגלי החיפוש ע"י הלווינים הוא לא הזדקק למספרו, זה הופיע בצגו עוד בתחילת השיחה.
-כן, אני רואה היכן אתה נמצא, ביער סמוך לפתח תקווה.. מייד אשלח אנשים.
-יוסי נשם ברווחה, אך הזמן עמד לו לרועץ. הוא פחד שהברנש ייכנס ואז הקיץ עליו הקץ.
-הוא ניתק את שתי השיחות. העביר את המכשירים למצב שקט.  

-הדלת חרקה וצמרמורת חלפה בגבו של יוסי, הוא השתתק וקורקע למקומו.
-הפחד שהרגיש בשיחה היה כאין וכאפס, עכשיו הוא ידע בבירור שמישהו עקב אחריו מצאתו מהישיבה עד לכאן.
-קולו של הברנש הרעים.. "יוסי, אני ייתן לך 2 דקות לצאת. במידה ולא. אתחיל לחפש. בכל מקרה עוד רבע שעה תהיה אצלי צחק לאידו של יוסי.
-יוסי הבחין שגבו של האיש מופנה אליו, הברנש היה אתלטי אך נמוך.. יוסי תפס את האלה והלך על בהונותיו והנחית מכה על גבו של האיש.. הוא הסתובב אל יוסי וקפץ עליו והחל לחבוט בו בעזרת מקל ששכב ברצפה יוסי התגושש עמו דם ניגר מפניו של יוסי הברנש היה חזק מיוסי, אך יוסי התנגד.. הברנש לקח את האלה מידו של יוסי וחבט בכל כוחו בראשו של יוסי, יוסי נפל על הרצפה ונשאר בהכרה מטושטשת.. הברנש הוציא מכיסו חבל וקשר את יוסי על הכסא המקרטע והזהיר אותו לשתוק.
-הברנש התקשר למספר כלשהו וצחק אל תוך הפומית, ואמר..
-הכנעתי אותו.. הוא טיפה התנגד אך הראתי נחישות, כרגע הוא קשור בכסא.
-הוא לא שמע את המדבר עם האיש אך מברנש פלט מפיו.. "אדון אלי היקר, לאיפה לקחת אותו" הוא שם לב לטעותו ומייד אמר שם שונה.. הכרתו של יוסי שבה אליו וניסה להשתחרר מהלולאות שכופתות אותו, אך לא צלח בידו.  

-הברנש רכן מעל יוסי והפטיר, "ברוך בואך לממלכתי" תוך שהוא גורר אותו..
-וצעק ליוסי, "לא היה חבל על ההתנגדות??"
-לא!! ממש לא!! קול סמכותי דיבר מאחרי יוסי.
-אינסטינקטיבית יוסי הסתובב אך החבל מנע זאת ממנו.
-הברנש לא איבד את קור רוחו והצמיד סכין חד אל גרונו של יוסי ואיים.. "עוד דקה לא יהיה לך את מי להציל"..
-האיש צחק בקול שלף מכיסו את תגו והראה אותה לברנש וליוסי... ד' מהשב"כ.
-הוא בקש מהברנש את תעודת הזהות שלו, אך ההוא סירב בתוקף.. שתי סוכני שב"כ נכנסו מתחת אפו של הברנש ומסרו ליוסי סכין... יוסי חתך את החבל, הוא חיכה לאות בו יגידו לו לקפוץ.
-ד' מהשב"כ התווכח עם הברנש מספר דקות פטר נכנס ל 'בקתה' והברנש הביט בו בעיניים מפלבלות, הוא הבין שגם הוא היה תחת מעקב.
-פטר בצעדים בטוחים נכנס ואמר ל-ד' זה ז'אן מהכנופיה של אדון אלי!!
-אלן בא בעקבותיו ושחרר את יוסי מסבך החוטים, והכניסו למכוניתו.
@
-שתי הסוכנים שעבדו עם ד' לקחו עמם את ז'אן שיעדם הוא מתקן השב"כ הסמוך לירושלים.
-האווירה ברכב הייתה סמיכה ומתוחה, ז'אן חשש לחיי משפחתו הוא ידע שבמידה ויפתח את פיו על אדון אלי הוא לא יתחשב בו, אך מצד שני, דאג גם לעצמו.. לא "התחשק" לו לשבת מספר שנים בכלא הישראלי.
-הסוכנים דיברו על מצב היום יום ולא על נושאים מיוחדים, ז'אן השתעמם תחת הברדס ונמנם קלות על מושב הרכב הנוח.
-שתיקה. הרכב דמם. שתי הסוכנים יצאו לשתות קפה, ז'אן לא העמיד פני ישן אך אף הגה לא הוציא מפיו מתחילת הנסיעה, הוא ידע ש 'כאן זו ההזדמנות שלי לברוח מהם, לעשות ממשטרת ישראל קרקס' זה די קרץ לעברו, האזיקים שידיו ענדו לא הוצמדו ובקיסם הברזל שהיה נעוץ בתוך שיניו יכל לפורצם תוך שניות ספורות.
-רעשים עמומים וצעדים טפופים התקרבו לרכב. ז'אן נדם על מקומו ולא זז. הרעשים התרחקו והמשיך במלאכתו.
-קיסם הברזל כמעט נכנס אל תוך המטרה שלו שזה מקום המפתח, הוא החטיא.
-לאחר חמישה ניסיונות מאומצים הקיסם נכנס בנקודה שרצה, בשיניו סובב את הקיסם והאזיקים התרופפו.
-ביד אחת הוריד את הברדס מעיניו וראה שהוא נמצא בכניסה לי-ם, הוא הוציא את מכשיר הפלאפון שעמד סמוך אליו בקדמת הרכב וחייג למספר של קובי.
-קובי ענה למספר החסוי, הלוווו!!!
-קובי, זה ז'אן... אני נמצא בתחנת דלק בכניסה של י-ם היכן יש מקום מסתור באזור זה?? שאל בתחינה נואשת..
-אממ.. קובי התלבט לאן כדאי לו להפנות את ז'אן והחליט.. "אתה רואה מאחוריך יער?" שאל..
-כן, יש מאחוריי יער.. תארגן לי כרטיס טיסה ומספיק לי... הוא ניתק את השיחה בטרם אמר לקובי להתראות. ולא הבחין בממתינה שחיכתה לבעל הטלפון.
@
-ד' חייג לעוזי-ב' חברו מהשב"כ אך השיחה הייתה בממתינה, הזמן דחק בעדו והחליט לשוחח עמו בעזרת האוזניות הוא הקיש את מספרו של עוזי-ב' לאחר מכן הקיש את מספרו האישי ודיבר אל תוך האוזנייה.
-עוזי, למה אתה לא עונה לפלאפון?? שאל בלחש.
-כי הפלאפון לא עליי, השארתי אותו ברכב.
-לפחות אל תשקר, לפני עשר שניות היית בממתינה.. ירה לעברו.
-"שטויות", הפטיר עוזי-ב'.. "אני כבר במסעדה רבע שעה"..
-אתה אידיוט?? ד' צעק אל תוך האוזנייה.. אוזנו של עוזי רעדה מהצעקה הפתאומית שהבהילה אותו.
-למה אידיוט?? עוזי התנער מהאשמה..
-כי כנראה חברנו היקר ז'אן השתמש במכשירך.. אמר בהיסטריה.  

-עוזי-ב' וחברו קפצו בבהלה מהשולחן בלי לשלם המאבטח עמד בפתח המסעדה ולא נתן להם אפשרות לצאת, עוזי הנחית אגרוף לפניו של המאבטח, ההוא נפל שדוד על הרצפה, חברו של עוזי הוציא את תגו והתנצל על מעשי חברו, ויצא מהמסעדה.
-הם רצו בקטסטרופה לכיוון המכונית, אך השמשה הייתה פתוחה ופרוצה ועקבותיו של ז'אן טושטשו..
-עוזי הצביע על דמות שדמתה במדויק לז'אן שחצתה את הכביש, התניע את הרכב ונסע במהירות לכיוון ז'אן חצה את הכביש באדום צפר בקולי קולות.. התנועה השתבשה עקב מהירותו המופרזת.. שוטרי משטרת התנועה זיהו שרכב שב"כ נוסע ממולם לא עצרו אותו.  

-ז'אן לא שם לב להמולה שנוצרה בגללו והמשיך לפסוע בנחת כדי לא למשוך תשומת לב.
-חריקת בלמים נשמיעה מאחוריו הוא הסתובב לאחור והבחין בסוכני השב"כ ששמרו עליו.
-צוק עמד פעור מול רגליו, וכניסה לרחובות מאה שערים אפשרה לו אופציה שנייה.
-הוא העדיף להיכנס למאה שערים ולצעוק את הדברים שאדון אלי סיפר לו עוד בהיותו במנצ'סטר.. והחל לצעוק כמטורף ברחובות..
-"ציוווייניייםם... צייוונניייים.. עמממללקקק.. גוועעעעלדד" ונס מהמקום שפניו מבוהלות.
-אספסוף נטורי קרתא שעמדו בסמוך לכיכר השבת אחר סיום הכולל הבחינו במרדף והחליטו להפגין על "הציונים" וחסמו את הכביש..
-ר' שלויימה וייס שארגן את המהומה חייג לידידיו לעזור לו.
-שתי מיני-וואנים חרקו סמוך לכיכר השבת, מתוכם יצאו 28 חסידים עם "פישקוואלך" בידיהם ופיזרו ברחובה של עיר.
-ז'אן הבחין שהחסידים באים לטובתו והתכסיס פעל למעלה מהמשוער נכנס אל בין כל החסידים תוך שהוא מעמיד פני מתייפח.. וזעק בשיברון לבב.
-"גנבו לי את התפילין, לקחו אותי מביתי, גזזו לי את הזקן" רחמיהם של החסידים נכמרו על ז'אן, ופתחו במאבק.. מכשיר המוטורולה המאושר של הרב וייס טרטר ללא הפסקה, עשרות אברכים רצו לשמוע מ 'כלי ראשון' על אמיתות השמועות שרצו בבתי המדרש הזרועים בעיר.
-כוחות המשטרה תגברו את השטח והכריזו במגאפון.. "להרגיע את הרוחות".
-רחובות מאה שערים הוצפו מפגינים, עוברי אורח, וסקרנים.. מטה הבילוש ניסה להתחקות אחר צעדיו של ז'אן אך לא עלה בידו..

-תת ניצב דני ירקוני מפקד מרחב מוריה קיבל איתות בביפר שלו.. וקרא את ההודעה.
-"הפגנה רבת משתתפים בכיכר השבת, שתי סוכני שב"כ מחפשים אחר איש בשם ז'אן שבגללו נוצרה ההפגנה, קלסתרון של ז'אן ישלח אליך בדקות הקרובות"
-תת ניצב דני כינס את יחידת היס"מ למשרדו ופתח בהדרכים שהיו ידועים ליס"מ עוד מפעילותם הראשונה.
-לא להכות חפים מפשע. לעצור כל חשוד. ולבסוף הוציא את הקלסתרונים של ז'אן ותלה אותם על הלוח.. הוא הרים את המקל שעמד לצד הלוח והקיש על דמותו ז'אן ואמר. "הערב הוא אצלי"..
-כוחות היס"מ יצאו בתנופה ובמרץ הם לא ידעו על מה כל ההפגנה, הם ידעו שיש אלימות והם צריכים להשליט סדר ברחובות.  

-הרב וייס התקשר לשטיבעל שהיה ממוקם 50 מטר מלפניו, ודיבר עם הגבאים על מעשה הזוועה שבוצע, וביקש להוציא את כל האברכים להפגין. "לא ניתן שככה הציונים ירדפו אותנו"..
-גדוד אנשים יצא בבת אחת מהשטיבעל, הרב וייס הסתכל עליהם בקורת רוח.. שתי ילדים שהעריצו את הרב וייס בקשו לדבר עמו.. ושאלו.
-הרב, מותר לנו גם להפגין??
-להפגין במטרה להגן על התורה, להגן על ארץ ישראל מטומאות הציונים זה מותר" אך לכו לישון, מחר אתם צריכים ללמוד בחיידר..
-הילדים רצו לביתם, דברי ר' וייס היו בעיניהם לפנינים.
@
-אלן ישב במכוניתו לצידו של ד' וצחק, מה זה הגן חיות הזה?? ככה מדינת ישראל, צחוק מעבודה השוטרים שלכם!!
-ד' הובך ממראה הטרור והאנדרלמוסיה ששרר ברחובות "מאה-שערים" והשיב לאלן, "יש גרעין של קבוצה שנקראים 'חסידים' אנשים אלו, פורעי חוק וחושבים שהמדינה תתנהל לפי חלילם". תראה שתוך דקות יגיע צוות מתוגבר של משטרה וישליטו סדר.
-אלן לא הסתפק בדבריו ושאל, "אתה מתחמק מהמטרה שלשמה באנו הנה, היכן ז'אן??"
-ד' התבלבל ולא מצא מילים לומר לאלן והתנצל ממנו תוך שהוא מבטיח.. "בקרוב נשים את ידינו עליו".
-אלן השתנק מצחוק בתוך הרכב והמשיך לעקוץ את ד'.. "הבחור הזה ברח לשתי סוכנים שלכם, תספור כמה ניידות מטיילות פה, תספור כמה סוכני שב"כ נכנסו לתמונה, וז'אן מטייל חופשי"..
-ד' שינה את טון דיבורו והקשיח את עמדתו, "אל תדאג לממשלת ישראל, יש לנו את כל הזמן והכלים ותראה שבסוף הסדר יחזור אל כנו".
@
-ז'אן נכנס לשטיבעל בליווי ארבעה חסידים גברתנים הם דיברו באידיש, ז'אן שהיה גרמני השתתף בשיחתם והם חשבו שזה אחד מ 'שלהם', לאחר מכן שאלו אותו אם גזיזת הזקן כאבה לו??
-ז'אן בדמעות תנין פתח את פיו ואמר: "הגזיזה עצמה לא כאבה, אך להיות ללא זקן זה קשה"..
-אחד החסידים הוציא מכיסו זקן דמה והדביק על פניו של ז'אן.. ז'אן ביקש בגדים ולאחר עשר דקות נחו לידו בגדים ומשקפיים.
-הוא החליף את בגדיו בזריזות, שם את המשקפיים על אפו הביט במראה וצחק על הדמות החדשה שיצר לעצמו.
-הוא טייל בחופשיות במאה שערים ולא הבחין בשתי זוגות עיניים שבוהות בו בתדהמה.  

-מרכב הטויוטה של ד', אלן הביט שעיניו יוצאות מחוריהן אחר ז'אן שטייל לו לאיטו..
-ד', שאקדח שלוף בידו כיתר אותו, אלן צעק צעקה...
-ווואאאאאהההה!!!!
-ז'אן קפץ באוויר והסתובב בבהלה, ד' במיומנות אחז בידיו של ז'אן ואזק אותם והכניסו בזריזות למכוניתו ונסע מעין הסכנה.
@
-יוסי שהיה בתוך מכוניתו של ד' עד עתה התבקש לרדת.
-אלן צעק על ד'.. "איך אתה מעז לשחרר בחור שכמעט נחטף היום?"
-ד' ביקש את סליחת יוסי ופתח בנסיעה לביתו של יוסי שבפ"ת..
-הוא החנה את רכבו סמוך למפקדת השב"כ לאחר המתנה של דקה ירדו מהמדרגות שתי סוכנים חסונים ש ד' עומד לפניהם ומורה להם לפקוח שתי עיניים עליו.
-הנסיעה לפ"ת לקחה לד' בזמן מועט ביותר, תוך 40 דקות הם נכנסו לביתו של יוסי.
-אמא של יוסי שראתה אותו בין שתי אנשי ביטחון פחדה טיפה..
-ד' הוציא מכיסו את תגו והראה לה, והחל לספר.. "בנך כמעט ונחטף היום".
-באותו רגע קפצה על יוסי וחיבקה אותו חיבוק חם.
-אמא של שייקה שהייתה חברה טובה של אמא של יוסי עמדה במטבח ושמעה את כל הסיפור, היא יישרה מבטה אל ד' ואמרה, "הוא לא דומה לשייקה ?"
---------------------------------------------------------------------------------
-חלי השקיפה מחלון ביתה התמקדה באנשים שנראו כל כך קטנים הרכבים חלפו מול פניה זה אחר זה והרהרה על מאיר, היא ידעה בתוכה שהיא 'אוהבת' אותו אך לא העיזה לומר את זה לו.
-היא ידעה כמה הוא מוכן להקריב מעצמו בשבילה, העובדה שהוא מוכן להיכנס לישיבה חיזקה את מעמדו בעיניה.
-בתוך תוכה היא לא הייתה שלמה עם עצמה,
-'אני ביקשתי ממנו להיכנס לישיבה, במסירות נפש של ממש הוא נכנס'
-הקול הפנימי השיב, 'איזה מסירות נפש יש בזה, סה"כ נכנס לישיבה'.
-היא ענתה לקול הפנימי, 'להיכנס לישיבה אחר שנתיים של בטלה זה בגדר מסירות נפש'
-הקול הפנימי הסכים עמה, אך הוסיף, 'למה רק מאיר יקריב מעצמו, בואי נראה אותך מקריבה משהו מעצמך ועומדת במילתך'.
-היא רצתה לבחון את עצמה בדבר קשה, 'אני אפרוש מהאינטרנט'.
-הקול הפנימי לחש לה, 'זה גדול עלייך, לכי על דברים קטנים'.
-חלי ננעלה על פרישה מאינטרנט ובשבריר שנייה החליטה לצרף את שירה חברתה הטובה אל היוזמה.  

-למחרת בהגיעה לסמינר חלי התיישבה בסמוך לשירה בזמן השיעור, צורת התנהגותה של הרבנית גולד השתפרה בצורה יוצאת דופן.
-שהגיע ההפסקה, חלי השאירה פתק על השולחן... ויצאה בחופזה מן הדלת.
-שירה הכניסה את הפתק לכיסה, ויצאה לחצר הסמינר ופתחה אותו.  

---שירהל'ה היקרה---
-הרבה פעמים מחקתי, עד שכתבתי את זה,
-ישבתי חשבתי, על כל מה שסביבנו קורה,
-המכשולים שצצו בדרך, וכן כל הנפילות,
-איך שלתורה נמחק הערך, וגם לתפילות,
-בקשה קטנה לי אלייך, עמוק מתוך לבי הקט,
-תפרשי מהנט, לפני שיאמרו שבצעד רע ננקט,
-הרי בכל מצב, גם אם במוקדם או שבמאוחר,
-תצטרכי להשליך, את הדבר שלסמל הטומאה הוא נבחר,
-אז אני מבקשת, בכל לשון של בקשה,
-תפרשי, תתנתקי, מיצה"ר שבא ללא בושה,
-אני כבר ניתקתי, ובעז"ה אחזור בתשובה שלימה,
-מצפוני צח ונקי, מאמינה בבורא באמונה תמימה,
-שלך לתמיד... רחל.
נ.ב. שתוכלי, תודיעי לי בנוגע להחלטתך.
--------------------------

לפרק כה
למנה חמה
=====
לסיפורים
לדף הבית

xhtml | wml | html