1800550 obox
סיפורים
מנה חמה - סיפור בהמשכים
פרק כ
האקדח הוצמד לרקתו של פטר, הרחוב כולו היה חשוך ולא היה ניתן להזעיק עזרה. אקדחו ותגו נלקחו ממנו בחוזקה.
-ז'אן (החוטף) ביקש ממנו ללכת איתו ולא לעורר מהומות.
-פטר נגרר מלפניו שידיו אזוקות ורגליו חופשיות עיניו היו מכוסות במין מטפחת –ז'אן הכניס את פטר למכוניתו, ולחץ על דוושת הגז...
-האוטו לא הקשיב לו ולא נדלק, פטר חשב שזו שעת הכושר לקפוץ עליו עם בעיטות ולהשתחרר,
-פטר קפץ במאמץ רב ובעט בעיטה בכל כוחו, ז'אן שהיה מאומן בקרבות מגע, הדף את בעיטתו.
-הברזל הקר התיישב על גרונו של פטר שוב,
-עוד טעות קטנה תעלה במחיר חייך, סינן ז'אן...
@
אלן נשאר באותו מקום שהוריד את פטר ושוחח בטלפון עם אשתו, השעה הייתה אחת אחרי חצות.
-אלן חידד את אוזנו ושמע קטטה שמתנהלת עתה, לפי חילופי המילים הקללות והחבטות התכופות.
-הוא דרך את אקדחו וצעד חרישית למקום ממנו בא הרעש.. בתוך הרכב הוא הבחין בפטר שיושב שם ללא נוע.
-הוא חזר למכוניתו כדי לשים את התג ולהפעיל את הצ'קלקה הרכב של אלן היה במרחק של שש דקות מהרכב בו אנטולי שהה כעת.
-הוא נכנס לרכב הניח את תגו בחשיבות הפעיל את הצ'קלקה ויצא לדרכו..
-למכונית שפטר נכח בה דקה קודם לא נראה זכר ולא עקיבות.
-אלן, מייד הזמין תגבור משטרתי לזירת האירוע ודרש שיציבו מחסומים בכל גבולות מנצ'סטר.
-אלן פתח בנסיעה מטורפת שאורות המשטרה בצבעים אדום כחול צובעות את כל הרחוב, הוא הורה לדיוויד שהיה מעורה גם בפרשיה הקודמת לנהל את המבצע הזה, הרחובות היו ריקים והיה קל לאתר רכבים בולטים בשעה זו, אך כמעט לא נראו רכבים.. הרחובות היו דוממים.
-אלן הבחין בכיפת השמיים במסוק שהוזנק כנראה משום זה, המסוק חג בשמיים וחיפש עקבות.
-אלן קיבל קריאה בקשר מהמסוק.. "אני רואה רכב חשוד ושני גברים יוצאים ממנו אחד עם חולצה שחורה ומכנסי ג'ינס השני עם חולצה אדומה ומכנסיים בצבע קרם"..
-זה הוא, זה הוא... צעק אלן אל תוך מכשיר הקשר.
-אוקיי, תאגפו ותכתרו אותו.. אני ינחת שם.
-הידיעה הועברה בקשר לכל יחידת המשטרה שפעלה בנושא.
-תוך דקות ספורות אלן הגיע לשם שתי החשודים נעצרו ואלן ראה שזה לא פטר, והבין שזה אדם שדומה לפטר מאוד והלבישו אותו כמוהו כדי שהמשטרה תאבד זמן.
-אלן שאל אותם, מי שלח אותכם??
-הם לא ענו, בחרו בזכות השתיקה.
-אלן איבד את סבלנותו ואיים עליהם שישבו זמן רב בכלא...
-הם לא התייחסו, והמשיכו בשתיקתם.
-המשטרה הפרידה בין שתי החשודים וחוקרים שנכחו במקום פתחו בחקירה נגד האנשים.
-לאחר חצי שעה של מתח ותסכול החוקרים באו לאלן ובישרו לו..
-אדם בשם קניג שכר אותם לשירותיו למספר שעות, הם אמרו שהוא לא בקש כלום רק להחנות את הרכב במקום ציבורי.
-הוא הביא לכם משהו?? שאל אלן.
-החשוד הראשון הוציא מכיסו חבילת שטרות של 100$$ ואמר, את זה הוא הביא לי.
-אלן הסתכל על החבילה והבין שאינו יודע מאומה מהסיפור האמיתי, כנראה הוא איש שקול וחכם חשב, מטאטא הכל תחת השטיח, והבטיח לעצמו שישים ידו על אותו אלי קניג.
-בד בבד שכולם מחפשים את פטר ברחבי העיר, בתחנת המשטרה שוטר זוטר החליט לפרסם על דעת עצמו קלסתרונים של פטר בכל ממלכת אנגליה, הוא שלח לשדה תעופה, לחיל הים, לכל משטרת הגבול ללא ידיעה של מישהו את התמונות. בתקווה, שאולי מישהו יראה ואז המאמץ ישא תוצאות.
@
-בנמל תעופה מנצ'סטר נהייתה המולה רבתי עם התקבל התמונה, אחד השומרים אמר שראה בבירור את פטר מטייל בטרמינל.
-באותו הרגע ביטלו את כל הטיסות ושלחו צוותי חיפוש בכדי למצוא את הנעדר.
-נציג הביטחון של השדה תעופה התקשר לתחנת משטרה וביקש את מפקד התחנה הוא קושר אוטומטית לסלולארי של אלן ונשמע צליל חיוג.
-הלו! אלן שהיה בתוך כל השאון בקושי שמע את הנציג ביטחון.
-כן מיסטר אלן, מדבר ויקטור נציג הביטחון הראשי של השדה תעופה!!
-ובכן... מה בפיך, שאל אלן בקוצר רוח.
-ראיתי את אותו פטר שאתם מחפשים.
-אלן ציווה בקול שכולם יפסיקו לדבר כדי שיוכל לקבל את האינפורמציה בלי טעויות, בין רגע הדממה הייתה סמיכה.
-ושאל שוב את ויקטור, את מי ראיתם ואתם בטוחים??
-ראינו את פטר בשדה תעופה כך אחד השומרים אמר שראה בוודאות את אותו אדם.
-תודה רבה... להתראות, אלן ניתק את השיחה ופתח בתדרוך קצר לכלל השוטרים:
-ראשית, אנחנו נתחלק לשתי קבוצות. קבוצה אחת תפטרל ברחבי העיר והשנייה נוסעת איתי לשדה תעופה.
-דייוויד, תארגן את הצוות שלך, הנותרים יתלוו עמי, הורה אלן ונכנס למכוניתו.
@
-פטר ישב מצונף בדרגשו במטוס, הדיילת עברה לידו ולא הבחינה שממולה יושב אותו האיש שבעטיו תנועת המטוסים בוטלה. ובגללו היא עושה את הסיבוב.
-במוחו של פטר היו קללות על רישול המשטרה, כרגע היה שבוי ולא העז להראות סימן התנגדות.
-יעדנו הוא ישראל, אמר ז'אן בחצי פה.
-מה ישראל?? מה יש שם?
-כמה שידוע לי.. זה לא עניינך ואתה לא רשאי לדון בדברים אלו.
-בסדר בסדר, הרגיעו פטר.
-הדיילת ירדה מהמטוס והודיעה לשומרים שהמטוס "נקי"
-גלגלי המטוס נעו והחלו לצבור תאוצה המטוס המריא לשחקים.
-פטר הזיע מאימה, הוא לא ידע לאן הלא נודע ייקח אותו, אך סמך על ממשלת אנגליה שידעו איך להוציא אותו מהסבך הזה.
-עובר אורח במטוס עצר את הילוכו כשעמד סמוך לפטר וקרא מייד למאבטחים והחווה באצבעו על פטר וצעק.
-הנה החטוף, הנה החטוף.
-פטר העמיד פני נרדם הוא פחד שז´אן יחשוב שהוא ארגן את המהומה.
-שומרים הגיעו לפטר, הוציאו את הקלסתרון וראו שיש דמיון רב בין הדמות בקלסתרון לפטר והעירו אותו שאלה.
-זה אתה??
-פטר בהחלטיות אמר שזה לא הוא, ובקש שיניחו לו.
-השומרים הלכו ממנו ולא הבחינו בקריאה הנואשת מעיניו.
-פטר התחרט שלא ביקש עזרה, אך ידע שזו הייתה טעותו.
-הטיסה עברה יחסית מהר על פטר והוא התכונן לנחיתה.
-המטוס נחת בנמל תעופה בן גוריון, הוא עבר את הביקורת ביטחונית וחיכה לז'אן, ההוא יצא עם מזוודותיו לכיוון פטר וביקש שיבוא איתו.
-רכב מסוג מרצדס חדישה ונוצצת חיכתה להם בחניון, ז'אן לחץ על המפתחות ונכנס לרכב.
@
רעש השיר של ווסטלייף שהיה צלצולו של אלן נשמע שוב, אלן הכניס ידו לכיסו והוציא את המכשיר.
-מספר לא ידוע מחייג אליך.
-הוא לחץ על סנד, ושמע רעש... בקושי שמע את הקול שדיבר אליו.
-אלן!!!
-כן, מי זה שאל..
-זה פטר אני נמצא בשטח הריבוני של מדינת ישראל, כרגע אני בתל אביב אנו הולכים כנראה לאותו הישראלי החשוד ברצח, תגיע לארץ בתור דיפלומט ותפעילו לחצים על מדינת ישראל.
-אוקי פטר, תודה על העדכון אני יעשה את רוב מאמציי, ועוד תצא משם בקרוב.
-פטר ניתק מבלי להודיע, והמשיך בטיולו היומי.
-ז'אן שהבחין בפטר מדבר בטלפון ציבורי רץ לשם וחייג למספר האחרון, אך פטר היה חכם והקיש מספר מספרים בדויים.
@
-דפיקות חלושות נשמעו בסלון הכלות של אדון אלי קניג,
-ז'אן אתה יכול להיכנס בלי לדפוק, צעק אדון אלי, שראה אותם מהמצלמה נסתרת שהייתה בפתח החנות.
-ז´אן נכנס לסלון טיפס בגרם המדרגות, שפטר הולך בעקבותיו ונכנס לחדרו של אדון אלי הוא יצא והשאיר את אדון אלי ופטר לבד בחדר.
-אדון אלי פתח ואמר, רוצה שמשהו רע יקרה למשפחתך??
-שיניו של פטר נקשו, ואמר ברעד, לא, שום דבר אל תעשה למשפחתי, אני מתחנן.. דמותם של ג'ולי, אדי, וקריסטין צפו במוחו.
-אז ככה אדון אלי המשיך, אני רוצה שאתה תוציא אותי מכל הסבך ותשחרר את אנטולי מהמעצר.
-אני אשתדל הבטיח פטר.
-אדון אלי יצא מן החדר לאחר שקיבל שיחה מבנו, קובי.
-אדון אלי צעק בטלפון, מה אתה עושה במשטרה?? כבר היית שם פעם אחת..
-אני לא יודע מה קורה, תגיע אליי בדחיפות.
-אדון אלי נכנס לחדר לקח את מעילו ויצא תוך שהוא קורא לז´אן להכין לפטר אוכל.
@
-אדון אלי פתח את דלת תחנת המשטרה ונכנס לחדר בו שהה קובי, בנו.
-קובי, מה קרה?? שאל בבהלה לא מוסתרת.
-אבא, הם קבעו לי משפט, אמר בבושה.
-מתי?? ואיפה פתק הזימון.
-זה עוד שבוע המשפט אמר קובי, והפתק בישיבה.
-התחרפנת??? אתה משוגע?? למה בישיבה..
-שכחתי את זה שם, מצטער...
אלן נחת בנמל תעופה בן גוריון, ונסע למפקדת השב"כ, הוא הגיע עם קבוצת דיפלומטים ונכנס ללא בדיקות ביטחוניות.
-כשהגיע לשב"כ הוא דיבר עם ד', ההוא דיבר עם המודיעין ואיתר את מקומו של פטר. והודיע חגיגית לאלן.
-פטר נמצא אצל "אליהו קניג" בפתח תקווה.
-אלן נשם לרווחה עם התקבל הבשורה, והורה לד' שישלחו אנשים לשחרר את פטר ולפתוח בהליך משפטי נגד אדון אלי קניג.
@
-אלן חייג למשפחתו שבארץ ישראל, לא היה לו מקום לינה והחליט שזה המקום הטוב ביותר עבורו. וחייג..
הלו!! קול של מתבגר ענה לו..-
-שלום, הגעתי לבית של חנה??
-כן, מי מבקש אותה?? שאל שוב המתגבר..
-אח שלה, שהוא בעצם דוד שלך, אלן.
-אלן, זה אתה?? מה נשמע? מדבר אלירן..
-אלירן?? לא זכור לי... הודה אלן באי נעימות.
-אלירן זה אלי, כבר שכחת??
-אלי, איך אתה נשמע עכשיו, גבר!!
-אלירן צחק בטלפון.. ושאל את אלן, היכן אתה עכשיו??
-אני בפתח תקווה, בשכונת הדר גנים..
-אהה.. אתה קרוב אליי.. רוצה שאבוא לקחת אותך?? הציע אלירן
-את האמת, לא אתנגד.. אני לא מקומי כאן, ולא מכיר את הערים. אני מעדיף שיבוא מישהו וינווט אותי.
-אלן, אני יגיע ברכבו של אחד מחבריי שנגיע לפתח השכונה אתקשר אליך ותעדכן אותי היכן אתה נמצא.
-אני מחכה לך, תזדרז ותביא לי בינתיים את אמא..
-אלירן קרא לאמא שלו, ואמר לה.. אלן בארץ.
-מה?? אלון בארץ??? עיניה נצצו וברקו כבר הרבה זמן אלירן לא ראה את אמו זורחת כל כך.
-אמא, קוראים לו אלון??
-כן, שמו האמיתי זה אלון והוא שינה את שמו לאלן, שמזכיר את אלון,
-היא נגשה לטלפון ושחררה פקקים עמוסים שהיו טמועים בה כל השנים שלא דיברה עם אחיה האובד.
-אלוני, יקר ומתוק, עדיין אני זוכרת אותך בתור האח הקטן והחמוד בחיידר.. מה נשמע אצלך? ומה הביאך לארץ הקודש, שכזכור לי נשבעת שלא תדרוך כף רגלך באדמה זו?
-זה סיפור ממש ארוך, תיכף אבוא לביתכם ואשוחח איתך. ומה נשמע אצלך?
-ב"ה יום יום, הכל נפלא.. מתי אתה מגיע אלינו? שאלה.
-שאלירן יגיע לאסוף אותי אני בא.. הודיע..
-אלירן, מה אתה עושה כאן?? סע מהר לאלן, הוא מחכה גערה עליו אמו.
-אלירן יצא בחופזה מן הדלת שייקה כבר המתין לו למטה הוא נכנס לתוך הרכב ושייקה פתח בנסיעה לכיוון פתח תקווה. בתוך הנסיעה שאל את אלירן, לאן אתה רוצה לנסוע??
-אלירן סיפר לו על דודו שהגיע לארץ מסיבות שכרגע לא ברורות, והם נוסעים להביאו לבני ברק..
-שייקה שלא רצה להפריע בנוכחותו במעמד שאל את אלירן.. למה לא הזמנת מונית??
-חפיף שייקה, בבית אני יערוך לו את קבלת הפנים.. אתה מאמין שלא ראיתי אותו מגיל שש?? שאל אלירן.
-כנראה שהוא לא יזהה אותך, צחקק שייקה.
-אל תדאג בנוגע לזה, הוא הוציא מכיסו תמונה של אלן בצעירותו, אותו אני צריך להביא, אלירן אמר.
-אוקיי אלירן, רק דבר אחד.. אסור שהוא יתבלבל..
-מה?? מה פירוש לא יתבלבל..
-שייקה התגלגל מצחוק, שלא יתבלבל ביני לבינך, שיחשוב שאני זה אחיינו ואתה זה ה "נדחף".
-אלירן הצטרף למעגל הצחוק ששייקה הקים תוך שהוא אומר, אל דאגה.. אני יצא אליו אתה תישאר בתוך הכוך.
-כאילו אתה קורא לרכב שלי "כוך"?? אנלא מחזיר אותך.... והמשיך בצחוקו.
-אלירן יצא מן הרכב וראה את אלן, ונופף בידו לשלום.
-אלן מצמץ בעיניו כדי לבדוק שלא טועה.
-אלירן נפנף בידו פעם שנייה, אלן התקרב לעברו וחיבק אותו חיבוק שכיפר על כל השנים שעברו.
-הם צעדו לרכבו של שייקה, אלן לחץ ידו לשלום עם שייקה והנסיעה התחילה.
-אלן שוחח בטלפון בעצבנות. שייקה פזל בעיניו דרך המראה כדי לנסות להבחין מה אלן אומר, ולא צלח לו.
-הם ירדו בפתח ביתו של אלירן, וטיפסו במדרגות.
-אלן לא ציפה לקבלת פנים כה לבבית, כל המשפחה ישבו שם.. הוא הרגיש מלך מהכבוד שחלקו לו שם.
-לאחר הקבלת פנים, אלן קרא לדבורי, אמא של אלירן לחדר.
-הם שוחחו ביחידות אלן סיפר על כל מטרת בואו לארץ, אלירן הקשיב לשיחה מהחלון הפתוח..
-הוא שמע, אלי קניג חטף את פטר, הוא רצח מישהי, והחל לקשר דברים במוחו הכל נשזר מלפניו והקשיב עד לתום השיחה..
-שאמו ואלן יצאו הוא רץ לישיבה, לספר לשייקה שנכנס לתמונה וליוסי הכל.
-הוא צעד בעצבנות לא שם ליבו למבטים שתקעו בו האנשים על איך שהלך, ראשו היה נתון בדבר אחד, "לפענח את הסבך".
-שהגיע לישיבה נכנס לחדרו, דף שנח על אדן החלון צד את עיניו הוא ניגש אליו ופתח אותו לשניים.
-"משטרת ישראל-יעקב קניג אתה מוזמן לבית משפט השלום בירושלים לנוער בגין עבירות מרמה, ניצול, וגניבות בפני כבוד השופט אלכסנדר מרמון. בחדר ביום שני דיונים מספר 3122 בתאריך 12.02.06 בשעה 14:00 הוא ראה את חתימתו של קובי מתנוססת בתחתית הדף.
-הוא קיפל את הדף ותחבו בכיסו העמוק, ונכנס לבית המדרש לחברותא, לשייקה..
-הוא פתח את הגמרא, והחל ללמוד בשיא מרצו.
-יוסי שישב ספסל לפניהם סובב ראשו ושאל, מה נשמע אלירן?? לאיפה אתה ואלירן הברזתם כל סדר א'?? המשגיח דיבר עם הראש ישיבה היום עליכם..
-זה מה שחסר לי, אלירן ספק ידיו בייאוש, עכשיו שיחה עם הראש ישיבה, אך בכל אופן הייתי עם דודי שהגיע לארץ מאנגליה, תירץ אלירן.
-יש לך נס, אם לא היה לך תירוץ כזה משכנע היו שוקלים לשלוח אותך לישיבה למשך שבוע.
-אז... יש לי מזל אלירן חייך.
הוא קרא ליוסי שיישב לצידו השמאלי בעוד שייקה יושב בצידו הימני, פתח את הדף שהיה מונח בכיסו לאט לאט, מתח את עצביהם של יוסי ושייקה והחל לקרוא את מכתב הזימון לבית משפט.
-שייקה ויוסי שפשפו עיניהם ולא עיכלו את מה שכתוב, יוסי שידע כבר מה קרה לא האמין שזה יתפתח להליך משפטי, ושאל את אלירן,
-מאיפה הבאת את זה?
-מצאתי את זה זרוק בחלון חדרי..
-רגע, אלירן יש לך עוד דברים שאתה יודע??
-כן, יש עוד הרבה דברים.. אבא של קובי, חשוד ברצח וגניבות, שתי חטיפות. את זה שמעתי מפיו של דוד שלי שהוא מפקד תחנת משטרת מנצ´סטר.
-רוצים שנסע למשפט?? שאל שייקה...
-רעיון טוב, אך לא נראה לי בר ביצוע. פלט יוסי.
-למה לא בר ביצוע?? שייקה שאל שוב.
-משום שאין לנו בשביל מה לנסוע, וגם לא יכניסו אותנו לשם.
-שייקה השפיל מבטו לרצפה והתאכזב, כל כך רצה להיות נוכח במשפט ועתה באה לו הזדמנות וחמקה מבין ידיו, וכמו קרא את חוט מחשבותיו אלירן פתח את פיו..
-דוד שלי, אלן. הגיש תלונה בשב"כ הם קבעו משפט לאדון אלי ביום שני גם, בתאריך זהה עם משפט בנו. אולי נסע איתו.
-יש!! מצוין, נוסעים ביום שני...
-נוסעים ביום שני, חזר על דבריו יוסי.
-אכן, ניסע ביום שני, חתם את השיחה שייקה.