1800550 Obox
מכיון שנרות החנוכה הם תשמיש מצווה, אסור להפיק מהם תועלת שאינה חלק מהמצווה, כגון שימוש באורם. הלכה זו מובאת בתפילת "הנרות הללו" הנאמרת לאחר ההדלקה:
הנרות הללו אנו מדליקין
על הנסים ועל הנפלאות ועל התשועות ועל המלחמות
שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
על ידי כהניך הקדושים
וכל שמונת ימי חנכה
הנרות הללו קדש הם
ואין לנו רשות להשתמש בהם
אלא לראותם בלבד
כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על נסיך ועל נפלאותיך ועל ישועתך
משום כך, אסור להשתמש בנרות החנוכה כאמצעי תאורה לשום צורך, כקריאה למשל. זה המקור למנהג להדליק נר נוסף לנרות החנוכה, המוכר בשם "שמש".
נרות חנוכה שדולק לידם שמש - מותר להשתמש באור המופק מהם ביחד, משום שהשמש מהווה סימן לכך שאין נעשה שימוש של חול בנרות המצווה.
שמש אחד יכול לשמש כמה נרות חנוכה (או סדרות של נרות, על פי המנהג "מוסיף והולך") הנמצאים במקום אחד.
על מנת להמחיש את ההבדל בין השמש לנרות המצווה, יש להקפיד לא להדליק אותו כחלק מסדרת נרות המצווה אלא בנפרד מהם, בהבדל של גובה או של מרחק אופקי, הניכר לעיני המתבונן מרשות הרבים.
בעת הקדומה השמש היה חיוני ביותר, ואז נפוץ השימוש בו. אולם מאז תחילת עידן התאורה חשמלית הפך למעשה השמש למיותר, משום שהאור החשמלי שקיים כמעט בכל מקום ממלא את תפקידו. רק במקום שנרות החנוכה הוא האור היחיד, וקיים חשש שהם ישמשו לצורך שאינו הנאה טהורה מהם - יש צורך להדליק שמש.
סופרים, משוררים ומחזאים רבים לא עמדו על פרט זה, ומחוסר הבנה במשמעותו הזוטרה של השמש, שילבו אותו כבעל תפקיד "חשוב" לכאורה בהדלקת נרות חנוכה, בתוך יצירותיהם.
לאחר הדלקת הנרות נהוג לשיר את השיר "מעוז צור"
.