1800550 Obox
מעיקר הדין מספיק להדליק נר אחד בכל לילה. הידור המוזכר בתלמוד הוא שהמדליק ידליק נר על כל אחד מבני הבית.
הידור נוסף המוזכר בתלמוד בשם "מהדרין מן המהדרין" הוא הוספת נר בכל ערב מימי החנוכה;
החל מנר אחד בערב הראשון של החנוכה, וכלה בשמונה נרות בערב האחרון של החנוכה.
יש שפירשו הידור זה בנפרד מהקודם, ויש שפירשוהו כתוספת לקודם,
בשני אופנים;
הראשון - בלילה הראשון כמספר בני הבית, בשני פי שניים ממספר בני הבית, בשלישי פי שלושה וכן הלאה;
השני - בלילה הראשון כמספר בני הבית, בלילה השני נר נוסף על מספר בני הבית, ובשלישי עוד אחד וכן הלאה.
מנהג הוספת הנרות הוא כנפסק להלכה על פי בית הלל - "מוסיף והולך",
אמנם על פי בית שמאי ההידור בהדלקה מתבטא בהדלקת הנרות בצורת "פוחת והולך", כלומר שמונה נרות ביום הראשון, שבעה ביום השני, עד לנר אחד ביום השמיני.
בתלמוד הבבלי במסכת שבת מובאים שני טעמים למנהגי בית שמאי ובית הלל:
בית הלל - מעלים בקודש ואין מורידים, ובית שמאי - כנגד פרי החג.
בית הלל - כנגד הימים הנכנסים (שכבר היו), ובית שמאי - כנגד הימים היוצאים (שעוד יהיו).
הרבי מלובביץ' נהג להסביר, ששורש מחלוקתם של בית שמאי ובית הלל על פי ההסבר השני, הוא האם יש להחשיב את הימים שכבר באו לידי ביטוי ( - מוסיף והולך), או שיש להתיחס לכח שטמון עוד בפוטנציאל ( - פוחת והולך).