1800550 obox
ספיישל פורים
וורטים לפורים
הגדה של פורים חלק א
מאת: rma26
לפני הקידוש יאמר לשם ייחוד בכוונה, ויתכוון לפטור עצמו על הקידוש שיעשה מחר, מאחר ואין ידוע אם ישלוט במוחו, או כי ידמה ללוט.
קדש:
קידוש לפורים.
יום הפורים, ויכולו המים מהארץ וכל צבאם: ויכל לוט ביום הפורים כדו אשר שתה: וישתה ביום הפורים מכל כדיו אשר שתה: ויברך את יום הפורים ויקדש אותו: כי בו שתה מכל משקיו אשר בחר לשתות:
סברי סוררים ומורים ושיכורים: ברוך אתה מוכר פרי הגפן.
ברוך אתה אשר מכר לנו מכל יין, והשקנו מכל דבש והשכירנו בכוסותיו: ותתן לנו באהבה משקים לשמחה יין ודבש לששון, את יום חג הפורים הזה זמן שכרותינו בארבעה עשר לחודש אסור לשתיית מים, כי לנו מכרת ואותנו הרווית מפרי כרמים, ומשקי כדיך בשמחה ובששון השכרתנו. ברוך אתה מוכר משקים ומעדנים.
ברוך אתה שהשקנו והשכירנו והגמיאנו לזמן הזה.
ישתה בהסיבה כדי שישפך על חולצתו, לזכר חולצתו של המן אשר התלכלכה מהדלי שהוריקה עליו בתו.
ורחץ
יטלו ידיהם, וינגבו ישר במגבת, ויזהרו שלא להרטיב הרצפה, יען כי שטיפת הרצפה עלתה בכוח מרובה, והוי ליה לא תעמוד על דם רעיך, ובמיוחד לרצפת קרמיקה שהסימנים ניכרים בה היטב.
יחץ
יברכו המוציא, ויזהר לא לבצוע בפראות על אף שצם היום, ויחצה כזית לכל בני הבית, ויזהר שלא ישכח אף אחד מבני הבית, ולא יזרוק הלחם, אלא יעבירו מיד ליד.
מגיד
יוציאו כל המשקים מן השולחן, חוץ מן הבקבוק המרכזי, ויאמרו ההגדה בנחת ובהכרה, בששון ובשמחה, ויזהר לא לשתות יין הרבה לפני אמירת ההגדה, יען, כי לא יצא ידי חובה.
סדר ההגדה
שתה ואכול אכול ושתה, וכל מכאוב לב הלאה זרה:
אכול ושתה שתה ואכול, עד לא תדע בין ימין ושמאל:
מגלה הפקק ומגביה הבקבוק.
הא חמרא דשמפניא דישתי אבהתנא בכל אתרא ואתרא כל דצמא ייתי וישתי, כל דאית ליה זוזא בכיסיה ייתי ויזבין, השעתא הכא לשנה הבאה בביתא דמשתא, השעתא הכא לשעה הבאה שיכורין:
וכופלים ג' פעמים, וכל בני הבית חייבים באמירתו. ומוזגים כוס שניה.
וכאן ההורים שואלים: מה נשתנה היום הזה מכל הימים, שבכל הימים פעם אנו עסוקין במלאכה ופעם אנו אוכלים ושותים, היום הזה כולו אכילה ושחיה. שבכל הימים אנו שותים מים או מיץ, היום הזה כולו שיכר ויין. שבכל הימים אנו אוכלים כדי שובע, ושותים כדי צימאון, היום הזה כולנו זוללים ושיכורים. שבכל הימים אנו לובשים בגדים נורמלים, היום הזה כולו תחפושות ושיגעון.
ומחזירים המשקים לשולחן, וסוגרים הבקבוקים.
עבדים היינו לאחשוורוש בשושן ונמסרנו להמן הרשע, וגם אסתר המלכה ציוותה לצום שלושת ימים לילה ויום, ויפרקנו ה' מצרינו, מעז הוציא מתוק ומתענית משתה ויום טוב. ואילו לא הפר המקום את מחשבת המן, הרי אבותינו מתים ברעב וכלים בצמא, ואפילו כולנו שבעים כולנו חלשים כולנו זקנים מצווה עלינו לאכול ולשתות ולהשתכר בסעודת פורים וכל המרבה להשתכר הרי זה משובח.
מעשה ברבי גרגרן ורבי יינא סבא ורבי חמרן ורבי שכרן ורבי בקבוק שהיו אוכלים ושותים בסעודת פורים כל היום וכל הלילה, והיו משתכרים עד שנפלו תחת השולחן וכוסם בידם, ולמחרת מצאום תלמידיהם מתגלגלים ואמרו הגיע זמן פת שחרית.
אמר רבי בקבוק, הרי כבר שמחתי בשמחת הפורים ולא זכיתי שתיעשה סעודת פורים שלושה ימים ושלושה לילות, עד שדרשה בן יינא סבא שנאמר מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב מה יגון שלושה ימים ושלושה לילות כמו שנאמר צומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשה ימים לילה ויום כן שמחת יום טוב. רבי גרגרן אומר שבעה ימים שנאמר ומאבל ליום טוב ואין אבילות פחות משבעה ימים. וחכמים אינם אומרים כלום אלא אוכלים ושותים עד ימות המשיח.
ברוך המקום ברוך הוא שנתן המגילה לעמו ישראל ברוך הוא.