1800550 obox
ספיישל פורים
וורטים לפורים
דרשת פורים רב 2
הגמרא במגילה מביאה מחלוקת לגבי הזנב והקרן של ושתי היכן הם צמחו, חד אמר צמח לה גם קרן בראשה וגם זנב בסוף גבה. וחד אמר שצמח לה קרן בראשה. עכ"ד הגמרא.
והנה יש לחקור, נאמר בתורה כי איש לא ילבש כלי אישה, ואישה לא תלבש כלי גבר. ולכאורה מה הדין בלבוש של בהמה, כגון זנב או קרן? אי אמרינן כיון דלא נאמר מפורש בתורה, יהיה מותר למי שבכל זאת מעוניין להידמות לבהמה, וכן העובדה ששניהם הולכים ושניהם נושמים, להבדיל מן הפרח למשל. או דילמא, "מותר האדם מן הבהמה" זה הנשמה, שהוי הבדל חשוב במהותו, וע"כ לא יוכל ללבוש כלי בהמה.
אולם יש לבדוק את היסוד של "לא ילבש איש בגד אישה", וכן הפוך. ברוח הדברים אנו למדים כי העניין הוא מפני הצניעות, שכל כבודה בת מלך פנימה, ובגדיה בגדי מלכות, ולא תיתכן פרצה בעניין זה. וכן בעניין הגבר נאמר "והצנע לכת", והסבירו חז"ל, כי מדובר אף על הצניעות שבבית, א"כ בעניין כלי בהמה שאין בהם עניין הצניעות, מה באמת יהיה הדין?
אלא יש לומר, כי לעומת בגדי גברים או נשים, כגון, מכנסיים חצאית שמלה או כל מלבוש אחר, שניתן ללבוש ולהוריד כפי חפצו של האדם, זנב או קרן הם חלקים שנבראים בדרך שמים וממילא אין כאן בחירה.
אולם עדיין יש להסתפק בתחפושת לחיה, כשאדם מתחפש כגון בפורים, אשר העובדה שהוא עדיין מהלך על שתיים היא המסגירה אותו שמתחת לבגד מסתתר אדם ולא בהמה, ממילא כשמדובר בתחפושת לבהמה האם יותר או לא?
למאי נפקא מינה?
אדם שהתחפש לקוף, כדרך העולם, ויושב ואוכל עם בני משפחתו בסעודת פורים, האם ניתן לצרפו לזימון, או לא?
אולם יש לדחות דוגמא זו, משום שאמר מי שאמר, כי לפי תורת האבולוציה לבש הקוף חליפה, לקח תיק ונהיה עורך דין, ממילא זה אינו משאיר לו השוואה כשל בהמה, וע"כ יש לומר, כי נניח אדם התחפש לדוב או אריה, העיקר שבשעת הזימון יש עליו את הקרניים או הזנב, המסמלים את הבהמה.
והנה על דרך הדרש, אולי ניתן לפרש את המאמר: במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. על אף שאתה מחופש לבהמה, תתנהג כמו איש, אולי לא עד כדי זימון לברכת המזון, ובכל זאת החקירה נשארת בעינה.
והנה אצל וושתי, מצינו שצמח לה אחד מסימני ההיכר של הבהמה, ורק המחלוקת על סוג הצמיחה או המיקום. והיא שזיהתה את הסימנים התביישה לצאת החוצה מחדרה על אף בקשת המלך, ולכך שילמה בחייה. מהתנהגות זו אנו למדים, כי ברגע שהנך דומה לבהמה, ייהרג ואל ייצא מהחדר. (תרתי משמע)
ממילא פתרנו את החקירה, מי שבכל זאת רוצה להידמות לבהמה עדיף שיעשה זאת בחדרו, ואף יותר לו, אם בכל זאת הוא מרגיש כל כך קרוב לדמות שהוא רוצה להידמות לה. אולם יידע, כי ברגע שייצא מחדרו הוא מסתכן בחייו, הן על ידי פקודת מלך, והן על ידי צייד, שמזדמן לו טרף.
אם כן, אין כאן את השאלה לגבי זימון, או כל דין אחר שהוא אמור להצטרף לקהל, משום שאינו יכול לצאת מהחדר, וע"כ מי שהוא מרגיש שהוא חיה או בהמה, כדאי שישאיר את המידות הללו בביתו, או בתוך תוכו, כדי שלא יסתכן במיתה כמו שנאמר: הקנאה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.
ועל דרך הדרש, נשאלת השאלה, למה דווקא הסדר הזה של המידות הרעות. אלא זה עצמו רמוז במידות עצמם - למלה "הקנאה", הרגל נמצאת בתחילה. ובמלה "התאווה", הרגליים באמצע, כמו שנאמר: אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, אולם במלה "כבוד", הרגליים נמצאות בסוף, כי מי שנגוע בקנאה ותאווה יכול לתקן עצמו, אולם מי שנגוע בכבוד, תיקונו שייצא מן העולם...
ועוד ניתן לפרש, כי הרגליים במלה "כבוד" נמצאים בסוף, משום שכל הנגוע בכבוד יש לשים לו רגל...
הלכך, אדם המתחפש לבהמה או חיה, או המתנהג כמוהם, מבטל את הקנאה והתאווה, ומגיע ישירות לכבוד, כמו שנאמר: כבוד האדם וחירותו, והפוגע בכבוד אגו יסובבנו, וכן זכות חופש הביטוי, וזכות הציבור לדעת, ממילא כשפוגע בהם ומתחפש לחיה או בהמה, אין לו אלא להשאיר עצמו בחדר כפי שביארנו לעיל. ודוק.