1800550 obox
ספיישל פורים
וורטים לפורים
דרשת פורים רב 1
בליל פסח אנו אומרים: הנני מוכן ומזומן, לקיים מצוות כוס ראשון מארבע כוסות, וכו'. ולכאורה, ממה נפשך, אי אמרינן כוס בלשון זכר, צריך לומר ארבעה כוסות, ואי אמרינן כוס בלשון נקבה, הוי ליה למימר כוס ראשונה? אלא ללמדך, שכל השותה כוס ראשון כוחו כגבר, ואילו השותה ארבע כוסות, תש כוחו כנקבה.
ובידוע, כי בפורים מצוות היום, הוא להשתכר עד דלא ידע, ויש דין: שואלין בהלכות הפסח שלושים יום קודם, והוו להו פורים, וכיון דשואלין בהלכות, נשאל אף ארבע קושיות, אולם היות ואנו נמצאים בפורים נקשה מענינא דיומא.
וקל וחומר, אם בפסח שלאחר ארבע כוסות תש כוחו כנקבה ובקושי מסיים את ההגדה - שלמעשה הוי תירוץ אחד על ארבע קושיות – בפורים, שיש מצוה להשתכר, אם נשאל ארבע קושיות על אחת כמה וכמה שלא יסיים את התירוץ.
ועל כן תקנו לנו חכמים, כי בפורים יש לתרץ תשובה אחת לכל שתי שאלות, אך שלא יהיה באורך של הגדה.
א. מדוע תלו את בני המן אם המן הוא שחטא, הא נאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים על אבות?
ב. אמר אחשוורוש: מה נעשה יקר וגדולה למרדכי, אומר המדרש: כי יועציו אמרו לו, לא נעשה כלום, ולכאורה, מדוע שלא יתנו לו פרס, הרי מרדכי הציל את מלכם ממוות, כפי שתיכננו בגתן ותרש?
ג. מדוע עשה המן עץ חמישים אמה? ואם תאמר דחשש לעין הרע, הא מבואר במסכת סוכה, דאין העין שולטת בגובה עשרים אמה?
ד. מדוע לא תלו את זרש אשתו של המן, הא אשתו כגופו דמי, וודאי שדחפה אותו למעשיו, והיתה מעורבת בכל הסיפור?
וצריך לומר, ביישוב ב' הקושיות הראשונות, דבני המן באמת חטאו, אולם ממה נפשך, אם הם יעצו לאביהם, יש להוציא את ויזתא שהיה טיפש מופלג, כמבואר במדרש, שביקש סוס לבן לפני מותו. ואם בכסף, יש להוציא את דלפון שהיה עני מרוד, אולם כיון שמדובר ברדיפת יהודים, אזי גם דלפון נהיה עשיר, וויזתא נהיה חכם. ממילא מרדכי לא קיבל פרס על הצלת המלך, משום שמדובר ברדיפת יהודים, לכל הפחות ניתן להפסיק להציק לו, כפי שבאמת היה לאחר שהציל את המלך, אבל לתת פרס שזה לטובת היהודים לא יעלה על הדעת.
ועפי"ז יובן מדוע שמעון ולוי כשרצו לחסל את אנשי שכם ביקשו שימולו עצמם, כיון שברגע שמלו עצמם נעשו יהודים, וכשמדובר ברדיפת יהודים שום גוי לא ינקוף אצבע.
וביישוב ב' הקושיות האחרונות יש לומר, כי המן עשה עץ חמישים אמה משום דמרחיקין את הנבילה חמישים אמה מהעיר, ואם היה מוסיף את אשתו, הוי ליה חמישים אמה ועוד זרת, וכיון דבמצוות בני נח, לא הוו עניין להחמיר, ומשום מצות בל תוסיף, לכן לא הוסיפו עוד זרת שהיא זרש דהוי חומרא.
ואסמכתא לכך מכוח הגימטריא, קח את המספר חמישים, הוסף עליו את המילה אמה (מידת האורך), ביחד שווה תשעים ושש. המן עם הכולל שווה תשעים ושש. ואם תוסיף עוד זרת, הוו להו תשעים ושבע, והמן חיפש שמידת תלייתו לא תעבור את הגימטריא של שמו.
ועוד יש לומר מדוע לא תלו את זרש, דהנה הקשו מהיכן אנו יודעים שבביתו של המן לא היו משרתים ומשרתות, משום שבתו הייתה צריכה בעצמה להוריק את הדלי של הספונג'ה על ראשו של אביה שלא במקרה עבר במקום, וכידוע בכל בית במבצע ספונג'ה משתתפות כל בנות הבית כולל האם, וקיימא לן, כל העוסק בספונג'ה פטור מ"תליה" של הכביסה, הלכך לא תלו את זרש, דהיא פטורה מ"תליה".