1800550 obox
ספיישל פורים
וורטים לפורים
הגדה של פורים חלק ב
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה, אחד חכם ואחד שוטה ואחד תם ואחד שאינו יודע לשתות.
חכם מה הוא אומר מה העדות והחוקים והמשפטים לעסוק יומם ולילה הלא טוב לנו שבת על סיר הבשר או לכת אל בית המשתה ואף אתה אמור לו אין נפטרין מן היין עד הפסח.
שוטה מה הוא אומר, מה שמחת פורים לכם אשר לא ראיתם לא המן ולא מרדכי לכם ולא לו ולפי שהוציא עצמו מן העיקר כפר בכלל ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו, וכל זה איננו שוה לי ולא לו, אילו היה שם היה נתלה.
תם מה הוא אומר מה זאת ואמרת אליו סעודת פורים הוא וכל המתעסקים בה זוכים ליהנות מסעודה של לוויתן.
ושאינו יודע לשתות את פתח לו את הפה שנאמר הרחב פיך ואמלאהו ושפוך לתוך גרונו יין ושיכר יחדיו שנאמר ולמדה את ישראל שימה בפיהם.
יכול מראש חודש לפי שנאמר משנכנס אדר מרבין בשמחה, תלמוד לומר להיות עושין את שני הימים ההם, יכול מעלות השחר תלמוד לומר מיגון לשמחה לשמחה לא אמרתי אלא בשעה שהכוסות מזוגין לפניך.
מתחילה היו מתענים שלושה ימים ואוכלים יום אחד ועכשיו מתענים יום אחד ואוכלים עד אין קץ ותכלית, עד שיכלה הבשר מן השולחן והיין מהכוס והפרוטה האחרונה מהכיס, ואם ימי התענית והחגים מבוטלים ימי הפורים יהיו לעד קיימים שנאמר וימי הפורים לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם.
ושותה כוס שניה מתחת לשולחן בפישוט איברים, וכשמתיישב חזרה ימזוג כוס שלישית.
יגביה הכוס בידו הימנית ויאמר:
והוא היין שעמד לאבותינו ולנו כי ברצות המקום לזכות את ישראל הרבה להם סעודות של מצוה וכוסות של ברכה, קידוש והבדלה, מילה ופדיון הבן, בר מצוה ואירוסין, סעודת נישואין וברכת מעיין חתום, אשרי מי שזכה לכולם וכוסם בידם.
יניח הכוס בזהירות שלא ישפך, יביט אל תוך הכוס ויראה איך הוא נראה, יחייך, וימשיך.
צא ולמד מה גדלה מעלת הגפן ממעלת יתר העצים, שכל העצים פרי לאכילה ופרי הגפן לאכילה ושתייה ועליו הכתוב אומר לך הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד לך הממלכה והתנשא לכל לראש.
לך הגדולה שנאמר מגדיל ישועות מלכו ואין ישועות אלא יין שנאמר כוס ישועות אשא.
והגבורה שנאמר גיבורים לשתות יין.
והתפארת שנאמר עטרת תפארת שיבה מאי שיבה שבעים כנאמר בן שבעים לשיבה זה היין שגימטריא שלו שבעים.
והנצח שנאמר לנצח ישכח אביון ואין אביון אלא הומלס ואין הומלס שוכח עצמו וצרותיו אלא ביין.
וההוד שנאמר הודו לה' כי טוב ואין טוב אלא יין שנאמר ושתה בלב טוב יינך.
הממלכה שנאמר ויין מלכות רב.
והמתנשא שנאמר אדוניה מתנשא אדוניה זה היין דחושבנא דדין כחושבנא דדין.
לראש שנאמר יני ראש אל תקרא יני אלא ייני.
דבר אחר, לך הגדולה זה מרדכי שנאמר ופרשת גדולת מרדכי.
והגבורה זה אחשוורוש שנאמר ומעשה תקפו וגבורתו.
והתפארת זו אסתר שנאמר כאן ועטרת תפארת בראשך ונאמר להן וישם כתר מלכות בראשה מה להלן אסתר אף כאן אסתר.
והנצח זה שושן הבירה שנאמר למנצח על שושן.
וההוד זה סוס המלך שנאמר וסוס הודו במלחמה.
והממלכה זה הגפן שנאמר ויאמרו העצים לגפן מלכה עלינו.
והמתנשא לכל לראש זה היין שכל המרבה להורידו לגרונו הוא חוזר ועולה לראש.
החודש אשר נהפך לכם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים. מיגון לשמחה זה אכילה ושתיה שנאמר יהודה וישראל רבים אוכלים ושותים ושמחים, ומאבל ליום טוב זה שכרות שנאמר וטוב לב משתה תמיד. ושמחה זה אכילה שנאמר אכול בשמחה. מנות זה שתיה שנאמר ה' מנת חלקי וכוסי. ומתנות לאביונים זה אכילה שנאמר אביוניה אשביע לחם:
דבר אחר מיגון לשמחה שתים ומאבל ליום טוב שתים: משתה ושמחה שתים ומשלוח מנות שתים ומתנות לאביונים שתים:
אלו עשרת בני המן שנתלו על העץ בשושן ואלו הן: פרשנדתא דלפון אספתא פורתא אדליא ארידתא פרמשתא אריסי ארידי ויזתא.
רבי זמרן היה נותן בהם סימנים: פדא פאא פאאו.
רבי שתיין אומר מנין שנס פורים היה עשר פעמים גדול מנס פסח: בפסח מה הוא אומר מבכור פרעה היושב על כסאו ובפורים מה הוא אומר ואת עשרת בני המן תלו, אמור מעתה בפסח שותים ארבעה פעמים ובפורים חייב לשתות עשרה פעמים.
רבי גרגרן אומר מנין שכל שתיה בפורים היא של ארבע כוסות שנאמר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר: אורה אחת: שמחה שתים: וששון שלוש, ויקר ארבע: אמור מעתה בפסח שותים ארבע כוסות ובפורים שותים מאה וששים כוסות.
רבי שכרן אומר מנין שכל שתיה בפורים היא של חמישה כוסות שנאמר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, היתה אחת, אורה שתים, שמחה שלוש וששון ארבע, ויקר חמש, אמור מעתה בפסח שותים ארבע כוסות ובפורים שותים מאתיים כוסות.
לא נהגו לומר דיינו באריכות, על כן הבאנו זאת בקצרה וכל הרוצה ירחיב בעצמו.
על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו, שנהרגה ושתי ומלכה אסתר תחתיה וקראה את המן אל המשתה ונדדה שנת המלך ובא המן אל החצר והרכיב את מרדכי על הסוס ונפל על המיטה ודיבר חרבונא ונתלה המן ונתן רכושם למרדכי ונעשה נקמה בשונאים ונקבעו ימי פורים ונצטווינו לעשות משתה ושמחה בכל מושבותינו.
בניגון – די דיינו די דיינו דיינו דיינו
רבי צחוקיה היה אומר: כל שלא עשה שלושה דברים אלו בפורים לא יצא ידי חובתו ואילו הן: אכול שתה ורקוד.
אכול כמו שנאמר לך אכול בשמחה לחמך. ומנין שלחם הוא סעודה שנאמר ולחם לבב אנוש יסעד ןנאמר לא על הלחם לבדו יחיה האדם. ונאמר ויאכילך את המן אל תקרי המן אלא המן, מכאן למדנו שסתם זמן אכילה בפורים. ושתו כמו שנאמר ושתה בלב טוב יינך, ונאמר לעשות אותם ימי משתה ושמחה מאי משתה שתיה. ומפני מה נאמר יינך וא שכרך או מימיך ללמד שמצווה עלינו לשתות את כל היין אשר בבית ולא משקה אחר משום שנאמר ומותר האדם מן הבהמה אין אל תקי אין אלא יין.
ורקוד כמו שנאמר להיות היהודים עתידים ליום זה אל תקרי עתידים אלא עתודים, ללמוד מה עתודים מרקדים אף היהודים חייבים לרקד ביום הפורים. ונאמר עת רקוד ואין עת אלא פורים שנאמר בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים.
לפיכך אנחנו חייבים לאכול ולשתות ולשמוח בפורים לעשות משתה ויום טוב להיות זוללים וסובאים ומאחרים על היין ורוקדים בעתודים ולעשות כסעודת שלמה בשעתה וכסעודת המלך אחשוורוש ולברך על הנסים ולמען היותינו רגילים ומזומנים ומוכנים לסעודה של לווייתן הללויה.
הללו יין הללו שותי יין יהי היין מבורך מכל המשקים שבעולם מצאת השמש עד בואו הללו ושבחו בפינו רם על כל משקה היין על שכר ומים כבודו ומי כיין משתנו המגביהי מולדתו על ההרים המשפילי מקום תחנותו במרתף מתחת לארץ מקימי מעפר זולל מאשפות ירים סובא להושיבי קמצנים עם נדיבים מלך נער עם זקני עמו מושיבי יחדיו אחוזת מרעים שמחים הללו יין.
בצאת השמש בגבורתו ישמח היוקב בכרמו הגפן תתן פריה ענבים ולא באושים השכר ראה וינוס המים יזלו אחור זוללים רקדו כאילים וסבאים כבני צאן מה לך השכר כי תנוס המים כי תזלו לאחור הזוללים תרקדו כאילים סבאים כבני צאן מלפני היין חולי הארץ מלפני תבואת היקר המחפיר ומבאיש שכר ומים אוהביו מבזים למעיינו מים.
ברוך אתה היין ישתבח שמך לעד מקור שמחתינו המחזק ידים רפות ומאמץ ברכים כושלות, הלוכד חכמים בערמה ומפר מחשבות ערומים ברוך אתה בבואך מן היקב וברוך אתה בצאתיך מהמרתף, ברוך נוטעך וברוך עושך, ברוך מוכרך וברוך קונך, ברוך מכבדך וברוך שותך, ברוך הבוחר בביתך מכון לשבתו עולמים, ברוך אתה השותה אשר גאלת את היין מן הבקבוק.
מטפס על השולחן. ויזהר לא לבעוט באיש, וישתה כוס שלישית. ולאחר מכן יפצחו במחול.