1800550 obox
ספיישל ל"ג בעומר
תפילה - מאת: הרב ברלנד
חלק ד
אנא אל רחום, זכני להיות מתלמידיו ההגונים אשר בדור הזה, וזכה את צאצאי ואת צאצאי כל עמך בית ישראל ללכת בדרכיו ולהימנות על תלמידיו ההגונים, זכני להכלל בנשמתו ובנשמת האבות, ובנשמת כל שבעת הרועים וכל הצדיקים שהיו בכל הדורות, ואזכה להמתיק את כל הגבורות וכל הדמים הסוערים בקרבי והרותחים בכל רמ"ח אברי ושס"ה גידי, דמים של כעס קנאה ושנאת חינם, תאוות ומידות רעות. אנא זכני שכל הדמים הרעים האלו יזדככו בימי הספירה בתכלית הזכוך והקדושה, ויבלעו בי ויהפכו לדמים של ניחא ומרגוע, של נועם וקדושה, עד שאזכה לתקן את כל שפיכות הדמים שגרמתי בעולם על ידי הדמים הסוערים שבתוכי, אזכה לתקן את הדמים ששפכתי לאנשים צדיקים ותמימים וישרים מיום הולדי ועד היום, ולתקן את כל מה שהזקתי בכל הגלגולים. כי במעשי הרעים גרמתי לשפיכות דמים בכל העולם כולו, ובפרט בירושלים עיר הקודש בבחינת "שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין קובר", כי בכל זה הייתי אני האשם, ו"בשלי כל הסער הזה", כי בכל יום ויום דם ישראל ניגר כמים בחוצות ובשוקים, ואין פוצה פה ומצפצף, "כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד", אוי לי על חלקי המר שבכל זה. יודע אני, צורי וקוני, שאך בי האשם. כי נכשלתי במחשבות פגומות ובראיות אסורות, שהמה שורש הרע ומקור הדמים הנשפכים בכל יום ויום, אוי לי, כי אין אני עדין חש כראוי שבי האשם. כי אם נמנע אליהו הנביא שלושה ימים לבקר כדרכו את יהושע בן לוי, שזכה לאבני כדכד ולסוד הלויתן, לסוד האור שיתגלה לעתיד לבוא, בשביל אדם אחד שנטרף בתחומו במרחק שלש פרסאות – מה נענה אנן בתריהו. עתה מה אומר אני הדל, העני והאביון, המושחת מכל וכל, בעת שדם ישראל ניגר סביבותי יום יום. לפיכך בא אני לפניך בעל הרחמים וצועק, מתחנן ומבקש כפרה סליחה ומחילה על חלקי בכל זה. אנא הצל את עמך ישראל ואמור למשחית הרף, חוס ורחם, כפר ומחל לכל חטאי ועוונותי ופשעי המרובים שעברו ראשי. "כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי, היה לבי כדונג, נמס בתוך מעי, צפו מים על ראשי, אמרתי נגזרתי שתני בבור תחתיות, שמני כלוא ולא אצא, נשקד עול פשעי בידו, ישתרגו עלו על צוארי, הכשילו כחי, נתנני ה' בידי לא אוכל קום. על אלה אני בוכיה, עיני עיני יורדה מים, כי רחק ממני מנחם, משיב נפשי, היו בני שוממים, כי גבר אויב. קראתי למאהבי המה רמוני, כהני וזקני בעיר גועו", ויד המתיונים גברה עלינו, ברוב עוונותינו, על עולל ויונק לא יחוסו, וכל מחמדי עין תחת רגליהם ירמוסו, ונשים וטף עוללים וזקנים, דמם נשפך כמים בחוצות ובשווקים, עד ש"כלו בדמעות עיני, חמרמרו מעי, נשפך לארץ כבֵדי על שבר בת עמי, בעטף עולל ויונק ברחובות קריה".
אין מי שיבקש מידך בעדנו, אין מי שמן הצרה יחלצנו, אלא הצדיק הגנוז כאן, רעיא מהימנא ושבעת הרועים, אך הם יוכלו להצילנו מהקללה של "מהרסיך ומחריביך ממך יצאו", כי אין מנחם לנו, כל אויבינו שמעו ששו שמחו, כי מקרבנו קמו מהרסנו ומחריבנו, וימכרו את עמנו בלא הון, בחנופה ובתרמית בעבור כבוד התדמית. אויה לי, כי אני בעצמי האשם בכל אלה, כי כל תורתי ותפילתי ומעשי הטובים – פגומים המה בנגיעות ובפניות של חנופה ופרסום. ואתה גילית לנו על ידי צדיקיך האמיתיים, שהכל תלוי במעשינו אם טובים הם או רעים, והכרעת העולם בנו תלויה לכף זכות או לכף חובה.
רבונו של עולם, אנא חוס ורחם עלי לתקן את כל אשר עויתי, את כל אשר פגמתי וקלקלתי, זכני לעשות תשובה שלמה, לשמור את מוחי ועיני, להגות בתורה ימי ולילותי, ולהוסיף כל יום דעת וקדושה, בבחינת "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", שהרי זהו סוד ימי הספירה, המסוגלים להוריד מוחין לכל השנה, יום ליום אומר יביע, כל יום עם חכמה חדשה יופיע, בחידות ושירים, בתוספת קדושה ונגונים, כל יום עם הארה חדשה בא לחרטה אמיתית מעומקא דליבא, עם זמר חדש של דבקות בבורא עולם, שלא היה עוד מעולם, שורש כל החכמות, שורש הדעת והתבונות, כל יום מתחדש בניגון מאור אין סוף בכח חדש ליחל ולכסוף, המבטל את כל המוחין דקטנות וכוללם יחד במוחין דגדלות.
אנא אב רחום, זכנו על ידי האור הגדול הזה, המתחדש בכל יום ויום מימי הספירה, לישוב דעת נפלא בהדרגה ובמידה, עד שנזכה לדבקות נפלאה, ולא נהיה בבחינת "יעלו שמים ירדו תהומות", ונצא מרוח הסערה הבאה על ידי דבורים פגומים, לשון הרע ושנאת חינם, המעלה אותנו לשמים ומורידה אותנו לתהומות, לעליות חדות שלא כסדר, ואחר כך לירידות תלולות, שהרי אפילו בעת לימודי ותפילתי אני יורד מטה מטה, כי ממלאות את מוחי ולבי מחשבות של אני ואפסי עוד. אנא אל רחום וחנון, הן אתה גילית לנו שאי אפשר לשבר את הגאווה, שהיא בבחינת "אבימלך", המרחקת מצדיק האמת, אלא אך על ידי התקרבות לצדיקים אמיתיים, שהם בבחינת "רישא דרומחא", על ידי בחינת עומר שעורים, בבחינת "ושקיל גבבא דעמרא ומשיה במיא", סוד הרגלין, סוד אפיקי מים, סוד ערבי נחל, רגלוהי דבר נש אנון ערבין ליה, סוד מרדכי ואסתר, בבחינת ידין ורגלין, המחאת כף וריקודין, כי אי אפשר לשבר את הגאווה, כי אם על ידי הרוח שבלב שבאה מהצדיק האמת, שהיא בבחינת רוח השמחה והריקודין, כי רק על ידי זה מתבטלת הגאווה, שהיא העבודה זרה, ומתבטלין עמה כל הדינין והחרון אף.
אנא, אבי שבשמים, הסר ממני כל הרהורי גאווה, זכני לתפילה זכה ולתורה לשם שמים, ועל ידי המחאת כף וריקודים – רגל גאווה אל תבואני, עד אשר אזכה לבחינת "רחצו רגליכם", ל"רגלי עמדה במישור" ולבחינת "חסדי דוד הנאמנים".
רבונו של עולם, בימי הספירה הקדושים הללו, כשעולים לבחינת עומר לגולגולת, גולגלתא דעתיק, לבחינת עמר נקא, סוד הדבקות עילאה דעילאה, עד שעולים לבחינת איה מקום כבודו, למדרגה של בקשה וחיפוש – אנא זכנו לדרוש אותך, לבקש אותך, לחפש אותך מאד מאד בכל עת ובכל מקום, זכני לשאול ולבקש את כבודך יתברך. יודע אני, כי אפילו אם אני כמו שאני, גרוע מכל, אם אך אזכה לבקש ולחפש אותך בכל עוז – תשלח ידך אלי מן החור, בפרט בימי העומר על ידי הצדיק האמת, הלובש בגדי תכלת וחור, שעליו נאמר: אתא קומץ דידכו ודחי לעשרת אלפים ככר כסף, כי על ידי עומר שעורים שמקשרים אותו לצדיק האמת אפשר לדחות את כל הגזירות בעולם, אפשר לדחות אפילו את אלה שהם בבחינת "עשרת אלפים", שהפגם שלהם הגיע עד אריך אנפין, שהוא בבחינת רבבות. כי כל זמן שהחותמת היא של טיט, כל זמן שהפגם הוא רק במלאכים בבחינת מט"ט, כל עוד לא פגמנו עדין בשם אקיא שהוא בבחינת דום לה', כל עוד לא נסתלקה הבושה מאתנו, ואנו מוכנים עדין להשפיל עצמנו לצדיקים שזכו לבחינה זו – אפשר עדין להמתיק את כל הגזרות שבעולם, ולבטל שפיכות דמים מישראל, ובפרט כאן על הציון הקדוש של רשב"י, שעל פתחו עומד אליהו הנביא, שזכה לרוחו של נדב ועלה ליסוד, זכה להיות מלאך הברית – מלאך סנד"ל, ולתקן את כל הגבורות של קין שהם משרשו, עד שהפכם לרכב אש וסוסי אש.
אבי שבשמים, רבון כל העולמים, האר פניך אלי וחנני, אנא זכני גם אני אבי, בימים אלה לתקן את שורש קין, שורש הגבורות הסוערים ורותחים בי ואינם נותנים לי השב את רוחי, עד שיתהפך הפשתן שורש הגבורות (עשר פעמים אלקי"ם=לפשת"ן) – ל"פארי פשתים יהיו על ראשם, ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם", וכל הגבורות יהפכו לעטרות על ראשנו וללבושי רחמים, שיקיפו את גופותינו בבית מקדש של אש משמים, ואש תכלל במים, והמים יזהירו באור יקרות, כאבני כדכד ואבנים יקרות, וכל ערי יהודה יאירו כמרגליות ופנינים, וירושלים תהיה מעולפת ספירים.
רבונו של עולם, רבונא דעלמא כולא, מי כמוך אב הרחמים, מי כמוך מרבה להיטיב, מי כמוך רב להושיע, רב סליחות ובעל הרחמים. בימים קדושים אלו, שהם ימי הספירה ובפרט ביום זה של ההלולא הקדוש, אנא עשה למענך וסלח לנו, מחל לנו, כפר לנו. רבונו של עולם, רחם עלי ועל כל עם ישראל בימים אלו, שנסתלקו בהם עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא, הסר מאתנו את הדינים הקשים השורים עלינו בימי דין אלו, שהרי גם עכשיו בימינו נשחטים ונטבחים מידי יום ביומו יהודים כשרים ותמימים ההולכים לפי תומם, אנא טהר ומרק את עוונותי הגורמים לכל ההרג והאובדן הזה. שהרי אף אני שופך את דמם של אנשים כשרים וצדיקים ממני, "ובאו בנים עד משבר וכח אין ללידה". אנא רחם עלי, מלא רחמים, ברחמים גדולים ונפלאים, הידועים רק לך, בזכות הצדיק הנורא השוכן פה, בזכותו ובצדקתו הוציאני מכל המקומות שירדתי אליהם והשיבני אליך בלב שלם באמת ובתמים, ואזכה מחדש ליחד ולחבר את כל מ"ט הספירות הקדושות, שהם שורש כל המוחין לכל השנה ולכל החיים, אנא חמול עלי בחסדיך והורני את דרכיך, וזכני לאחוז במידותיך הקדושות ובדרכי טובך ורחמיך, הנמשכים משלש עשרה מידות של רחמים. שאתה מתנהג בהם עם כל בריותיך, עד שאזכה גם אנכי ללכת בדרכיך ולרחם על בריותיך ברחמנות אמיתית, בכל מיני רחמנות הכלולים בשלש עשרה מידות של רחמים, ואזכה להיות טוב לכל, אזכה להשפיע צדקה וטוב וחסד לכל ההולכים בדרכיך, לעניים הגונים באמת, באופן שאזכה בימים אלו לעורר את כל רחמיך הנמשכים ממ"ט ימי הספירה, שהם כנגד מ"ט פנים שהתורה נדרשת בהם, הנמשכים משלש עשרה מידותיך הטובות, הקדושות והטהורות. אזכה לעורר רחמיך עלי ועל כל ישראל לסלוח לנו ביום הקדוש הזה, שהרי נאמר: מיתתם של צדיקים מכפרת כביום הכיפורים. אנא מחול לי ביום זה על כל עוונותי וכל עוונות עמך בית ישראל, הוציאנו מהגלות המרה הזו ופדנו מיד המתיוונים, שהפקירו את רוחנו נפשנו וגופנו לעוף השמים ולחיתו ארץ. הסר מאתנו את הרעה הקשה הזאת בזכות התשובה שאעשה, כי הרי מחמת עוונותי הרבים שעלו והשתרגו על צוארנו – פקדתנו הצרה הגדולה הזאת.
אנא שמרני והצילני מעתה מכל מיני חטאים עוונות ופשעים בשוגג במזיד באונס וברצון, והשיבני אליך בתשובה שלמה, עד אשר אזכה להיות כרצונך הטוב באמת ובתמים, אני וזרעי וזרע זרעי מעתה ועד עולם, ותהיה בעזרי ותושיעני שאזכה לזכות גם אחרים, שילכו בדרכיך הקדושים ויאחזו בדרכי טובך ורחמיך לרחם על הבריות בכל מיני רחמנות וחסד, הכלולים בשלוש עשרה מידות של רחמים, ויקוים בי מקרא שכתוב: "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו".
מלא רחמים, אתה יודע כמה רחוק אני מרחמנות אמיתית, כמה רחוק אני מלרחם על הבריות כראוי, כי עני ואביון אנכי, דל ונשחת, ולא זכיתי לרחם על הבריות ולגמול עימהם חסד אפילו חלק מאלף ומרבבה מהראוי לרחם עליהם, ולא עוד אלא התאכזרתי עליהם בכל מיני אכזריות והתעלמתי מהם ומצרכיהם בתכלית ההעלם ועברתי על "לא תוכל להתעלם", וכבר נשחתה אצלי אפילו הרחמנות הטבעית, שנטעת בי מיום היוולדי, מרוב עכירות דעתי ומעשי המקולקלים, ועתה מאין יבוא עזרי. לכן תמכתי יתדותי בזכות הצדיק הנורא השוכן פה, שלא תשיבני ריקם מלפניך, תחזיר לי את מידת הרחמנות ותעזור לי לתקן את כל אשר שגיתי קלקלתי והשחתתי.