1800550 obox
ספיישל ל"ג בעומר
תפילה - מאת: הרב ברלנד
חלק א
רבונו של עולם, מלא רחמים, פתח לנו את אוצרך והשפע עלינו אור חדש ביום קדוש ונורא זה, שבו מאירה נשמת רשב"י באור חדש, פותחת לנו את כל הרקיעים וממשיכה לנו השגות אלקות לכל השנה כולה, יום שבו מתגלית הנשמה שזכתה לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, עד שנאמר עליה: "נעשה אדם – נאמר בעבורך". זכה רשב"י להחזיר את כל האורות לשרשן, אור גניז וטמיר וקדמון צח ומצוחצח, שהם חמשת הפרצופים של אדם קדמאה, שתיקנם בשלמות, עד שאפילו משה רבנו נזקק לו, כי כשעלה למרום לחדר שנקרא "מרום", בו היו גנוזים הלוחות הקדושים, נתעברה בו נשמת רשב"י במלחמתו עם מלאכי רום, בבחינת "עלית למרום שבית ש'ב'י'" (ש'מעון ב'ר י'וחאי).
רבונו של עולם, גדול העצה ורב העליליה, פינו מלא שירת הודיה על היום הנפלא שהורדת לעולמך, שהוא יום ההלולא של רשב"י, שבו חדוה וששון בכל ההיכלות, חיות לכל העולמות, יום שבו כל מלאכי מעלה ששים ושמחים בהתגלות האורות החדשים והנפלאים. יום שכל שרפי מעלה אראלים ותרשישים מצפים לו בכליון עינים, מצפים להתגלות האורות החדשים והמחודשים, שנסתמו ונעלמו מאז חטא אדם הראשון. כי היה על אדם הראשון להוסיף שפלות וענוה, הכנעה ובושה, אימה ויראה, יותר ויותר מרגע לרגע, ולשיר להודות ולזמר משעת הבראו ועד כניסת השבת כמו שנאמר: "טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון", כדי לזכות עם כניסת השבת לפתיחת כל מקורות האור, עד "והיה אור הלבנה כאור החמה", לתקן על ידי כן שבירת הכלים, ולהמשיך את האור לכל התהומות והמחשכים. אך הוא לא עשה כן, אלא ניסה להרקיע שחקים ולהמשיך את האור בלא תפילה ותחנונים, בלא זמר ושבחים. בבחינת עץ הדעת, בבחינת "ולא התבוששו". הפסיק על ידי כן בין חכמה דאדם קדמאה לחכמה סתימא דעתיקא קדישא. מאז שבירת הלוחות, לא היה מי שיתקן זאת, עד שנאצלה נשמת רשב"י הקדושה והנוראה, שגילתה שבעים תיקונים, הנמשכים משבעים פנים, שבהם כלולים כל האורות הגנוזים מכתר דאדם קדמאה, ובהם הביטול השלם לאור אין סוף, באופן שלא ידע האדם מעצמו כלל.
רבונו של עולם, חוס ורחם עלינו והאר לנו את האור הנורא של סתרי אוריתא ביום קדוש ונורא זה, יום ל"ג בעומר, אשר בו מתגלית מחדש נשמת רשב"י ביתר שאת וביתר עוז. כי כפי ירידת הדורות, כן הולכת ועולה נשמת רשב"י עד אין סוף ועד אין חקר, כדי למשות מן המים הזידונים את המטים לשקוע ביון מצולה.
אנא אבי, חוס וחנני בכח רשב"י, יחיד מיחידי הדורות, שזכה להשלים דמות צלם תבניתו בתכלית השלמות. עזרני לנתק ולשבר, לעקור ולמגר את כל שלשלאות הברזל שנקשרתי בהם, זכני להשתחרר מכל הכבלים שנסתבכתי ונלכדתי בהם, ההולכים ומשתרגים ועולים על צוארי מיום אל יום ומרגע לרגע יותר ויותר, כי בכל שעה ושעה הולכים וגוברים ההרהורים הרעים השוטפים את לבי ומוחי, ומי המבול המציפים את כל כולי. אנא הצילני מידם, פן יכוסו כל ההרים הגבוהים, פן לא תישאר בי אף נקודה אחת שלא נשטפה עדין במי המבול הזידונים והנוראים. "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד, באתי במעמקי מים ושיבולת שטפתני". אנא אבי שבשמים הצילני מן ההרהורים הרעים הסובבים אותי מכל הכוונים, תן לי עצה כיצד להימלט מהם. כי כל העצות שמצאתי עד כה, עזרו לי רק לזמן מועט, ואחר כך שוב עטו עלי הרהורי ביותר, עד לא נתנוני השב את רוחי, "באו מים עד נפש, אמרתי נגזרתי, שתני בבור תחתיות ומתחתיו", נפלתי לעמקי עמקים שלא נפל שם אדם מעולם. "כמו פולח ובוקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול", בקעתי את כל הארץ בנפילותי, ואת התהום מרוב חטאי, שקעתי יותר מקורח ועדתו, והגיהנם הפעורה מתחתי מלפפת אותי מכל עברים. אני כאוד הנתון עדין בתוך האש, והלהבות מקיפות אותו מכל צד ועבר.
נא אל רחום וחנון, הן ידעת שאני נעור וריק מכל וכל, וכל סמיכתי ומבטחי בכח הצדיקים האמיתיים ובזכותם העצומה. ביום זה נסמך אני ונשען בכח רשב"י הקדוש, שזכה לראות מסוף העולם ועד קצהו, מתחילת הבריאה ועד סופה, יוצא ובא בהיכלות של מעלה, מכיר כל סודותיהם, ויודע תושיה להמתיק את כל הדינים, עד אשר אמר: אילו היו אלעזר בני ויותם מלך יהודה עמי, יכול הייתי לתקן את כל הבריאה מתחילתה ועד סופה. נאמנים דבריו ואמיתיים, חיים וקיימים לעד ולעולמי עולמים. ובודאי הצדיקים האמיתיים בעזרו, ניצבים לימינו לתקן את העולם כולו, מראשיתו ועד סופו, ועל כך כל שברי ותקותי. מצפה ומייחל אני, שגם לשפל ולבזוי כמוני יהיה תיקון, גם לפגום בברית כמוני תהיה פדות והצלה, גם לחוטא כמוני בחטאים שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו – תמצא דרך לכפרה ולמחילה. כי אף על פי שאיני ראוי למחילה, באשר ממשיך אני להזיק ולהשמיץ, לחרף ולגדף, לגנות ולבזות צדיקים ויראים ואנשים כשרים בסתר ובגלוי, הטובים ממני רבבות פעמים, ולשפוך את דמם כמים מידי יום ביומו ובכל רגע ורגע, אשר על זה נאמר: כל המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא – אף על פי כן אני מלא תקוה כי צדיקיך האמיתיים כרשב"י ימשיכו עלי מחינם ומחסדם, עד שיתהפך לבבי לאהוב את כל בריותיך, בפרט את יראיך ועושי רצונך, ועל ידי כן אזכה לתשובה שלמה ולמחילה גמורה.
אנא, אבי שבשמים, תן בי לב לחבב ולאהוב את כל עמך ישראל הכשרים, תן בי לב טהור להתחבר ולהתקרב אל התמימים והיראים, תן בי לב נקי וזך לאהוב אותם אהבה עזה, בפרט את צדיקיך המקדשים את שמך בעולם. זכני ביום ההלולא של רשב"י להיתקן ולהיטהר מפגם תלמידי רבי עקיבא, שלא נהגו כבוד זה בזה. כי גדול ונורא העוון הזה ושנוי עד מאד לפני המקום, שהרי בעטיו נענשו קדושי עליון בחומרה יתרה, בעבורו נספו עשרים וארבעה אלף תלמידים על פגם דק מן הדק, שאין לנו בו שום תפיסה והשגה.
אנא אבי שבשמים, תן לי מחינם ומחסדם של צדיקי האמת, זכני לאהבה ולחביבות של רשב"י שאמר: אנן בחביבותא תליא מלתא – עד אשר אתכלל בכבוד האלוקי של התנא האלוקי, שתיקן פגמם של אלו, שלא נהגו כבוד זה בזה. זכני לדבוק באורו הגדול של רשב"י, המתגלה ביום המיוחד הזה, זכני לאור הגואל את העולם מאופל שנאת חינם ובזוי חברים, אשר בכוחו פתח רשב"י את כל הרקיעים וגילה סודות שלא התגלו מעולם, עד שכל הפמליא של מעלה ורעיא מהימנא ואליהו הנביא ושאר כל צדיקי הדורות ירדו לשמוע את גילוייו הנפלאים, וכל התיקונים אידרא רבה ואידרא זוטא.
זכני, אל חנון ורחום להתקשר אל הצדיק ולאחוז בו, שהרי את כל האורות האלו הוריד רשב"י לעולם כדי לתקן את כל הנפשות שיאחזו בו, כי כל אשר יזכיר את זכותו, ימליץ עבורו התנא הקדוש לפני כסא הכבוד להוציאו משאול תחתיות ומתחתיו, להרימו ולנשאו מכל מקום שנפל אליו. אבי, צורי וגואלי, הן כל יכול אתה, ולא תבצר ממך תושיה להושיעני, כי אין רשע בעולם שלא תוכל לתקנו בכח הצדיקים האמיתיים, אפילו רשע כמוני, שהרשיע יותר מכל בני תמותה, וחתר חתירות נוראות מתחת שאול תחתיות ומתחתיו, והתחייב בפגמיו וחטאיו הקשים בנידוי ובחרם רבבות פעמים. כי לא תבצר ממך דרך עד ההשתלשלות הנמוכה של פוגם בבירת, בדיבור ובמחשבה כמוני, כי על כל הפגמים האלה אתה מוכן לכפר ולמחול, אם אך אעשה תשובה אמיתית מעומקא דליבא, אם אך אתחרט חרטה של ממש, אם אך אהיה טובל בלא שרץ בידו. תוציאני אז משאול תחתיות ותציבני לפני כסא הכבוד. כי בכל רגע ורגע אפשר לזכות לתשובה אמיתית שמגעת עד כסא הכבוד, ובפרט כשאתה בעצמך מוכן לסייע ביד החוטאים להגיע לתשובה זו בזכות צדיקים אמיתיים כרשב"י והאבות הקדושים. אור התשובה הזה יורד במיוחד ביום ההלולא הקדוש והנורא של רשב"י, ביום שכל בית ישראל מצפים לו כל השנה כולה, ומדליקים בו מדורות ואבוקות לכבוד הצדיק פאר הדורות, יום שבו יהודים מכל רחבי תבל משתוקקים לבוא ולהשתטח על ציונו הקדוש, ולבקש על נפשם ונפשות בני ביתם ועל נפשות כל עמך בית ישראל ברוחניות ובגשמיות. כי יכול רשב"י להמליץ טוב בעד כל יהודי ויהודי ולעזור לו, באשר הוא שם. כי כלול רשב"י מכל ששים רבוא נשמות ישראל, שבכל הדורות, קבוע בלבו של כל יהודי ויהודי, וחקוק בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו כ"מחוקק" רעיא מהימנא. כל העולם לא נברא אלא בשביל זה, בשביל האדם השלם, בשביל הצדיק – "כי זה כל האדם" – "וכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה". כי האדם לא נברא אלא לפאר ולרומם גדולת הבורא יתברך, המתגלה בעולם בכל תפארתה והדרה על ידי הצדיק יסוד עולם בתורותיו הנגלות והנסתרות. עלינו, איפוא, לספר כבודו וגדולתו של הצדיק, ללמוד בספריו הקדושים ולפרסמם בעולם כולו. עלינו להגדיל תורה ולהאדיר, להאיר לזרוח ולהזהיר, באור הזוהר ושבעים התיקונים והאידרות הנוראות, אשר סובבים עליהם כל ספרי העץ חיים ופרי עץ חיים, ומתוכם הם מפיצים דעת פנימיות התורה לכל העולם. כל ספרי הקבלה שבעולם דולים מהנחל הנובע של תורותיו הנוראות, מהנהר הנמשך מעדן, דלא פסק לעולם, לחדש חידושין נוראים בכל עת ורגע. ואין לך אדם שלא יתעורר בתשובה, כאשר יקרא את דברי הזוהר הקדוש ושבעים התיקונים, שכן זכה רשב"י שחץ דבריו יפלח כבדו של הס"מ. וזהו סוד דריכת הקשת והחץ, הנהוג בכל בית ישראל בל"ג בעומר. מנהג זה בא לומר, כי זכה רשב"י לירות חיצים בליבה של הסטרא אחרא, להמיתה ולירש את ברתא דמלכא.